אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקפו

סימן תקפה

נשאלתי עמ"ש בערך ש"י לחו"מ סימן שמ"ח ס"א מן שו"ת מהר"ח א"ז דאם עכו"ם הפקיד או הלוה מעות לישראל ומת העכו"ם אם ידוע ליורשיו או לאחרים חייב להשיב דאפילו א"י ליורשיו רק לאחרים הוי גזל וחייב להשיב ליורשיו עכ"ל דמה חידוש בזה דהרי מבואר כן ברמ"א סי' רפ"ג ס"א שכתב ישראל שהיה חייב לעו"כ ומת אם אין עו"כ יודעין מזה אינו חייב לפרוע ליורשיו דמשמע הא יודעין חייב.

הנה בסמ"ע שם סק"ו כתב הטעם כיון דעכו"ם יורש את אביו הוא בכלל גזלה וגזל עכו"ם אסור אבל אם אינו יודע הוא בכלל אבדה ובע"ש כתב דבידע צריך להחזיר מפני קידוש השם עכ"ל הסמ"ע והרמ"א בסימן שמ"ח ס"ב כתב דהפקעת הלואתו מותר ובלבך שלא יודע לו דליכא חילול השם והוא כדעת הע"ש ונראה נ"מ בין הטעמים דאם מת הלוה והיורש יודע שאביו היה חייב להעו"כ אבל אין עכו"ם יודע אם היורש יודע ליכא חילול השם דהא היורש משתמיט ואומר שאינו יודע דלטעם משום ח"ה מותר להפקיע אבל לטעם דכיון דיש עכו"ם יודע לא הוי כאבדה דמשמע דרק כגון אבדה מותר אבל כשאינו כאבדה הוי גזל ואסור ה"נ אף דעכו"ם א"י אם היורש של לוה יודע וליכא ח"ה מ"מ גזל הוה אם כן שפיר הבאתי דברי הר"ח א״ז דפליג על הרמ"א בסימן שמ"ח דלהרמ"א ליכא רק איסור משום חילול השם אבל להר"ח א"ז הוי גזל ועוד כ"מ בין הטעמים לפימ"ש מהרי"ו סימן קל"ח דהפקעת הלואתו שרי אע"ג דבמקום דאיכא חילול השם אסור דלמא איסור הוי אבל גזל לא הוי וטובא אשכחן בכה"ג דאסרו חכמים לכתחלה ואי עבד עבד כגון באבק רבית דאין מוציאין בדיינים והובא באב"מ לא"ע סימן כ"ח סק"ג ולפ"ז אין מבואר מהרמ"א דסימן רפ"ג דאם עכו"ם יודע מה דינו די"ל דרק לכתחלה אסור וכן מהרמ"א דסימן שמ"ח דכתב דאסור מפני ח"ה די"ל נמי כן ואינו יוצא בדיינים אבל בהר"ח א"ז דכתב דהוי גזל יוצא בדיינים ואפשר עוד נ"מ אם הניח הלוה יתומים קטנים דלאו בני מיעבד מצוה ננהו דלטעם קידוש השם אין לכופם לפרוע אבל לטעם גזל מוציאין מידם דיתמי דאכלי דלאו דדהו וכו' עפ"י אופנים המבואר בחו"מ סימן ק"ח וק"י גם יש נ"מ לענין שדר"נ אם עכו"ם המלוה חייב לישראל אחר והעכו"ם מוחל לישראל לוה שלו או מרויח לו זמן דבשדר"נ לא מצי למחול ולהרויח זמן כדאיתא בחו"מ סימן פ"ו ס"ה ובש"ך שם סקי"א וי"ב ואם חייב לעכו"ם אין צריך מדינא לפרוע רק מחמת ח"ה הרי כשהמלוה עכו"ם מוחל לו או מרויח לו זמן ליכא ח"ה אבל להר"ח א״ז דהוי גזל ומשום דכל שידוע לעכו"ם מן החוב אינה אבדה ממילא יש שדר"נ וחייב הלוה לפרוע מיד למלוה של הגוי ובראבי"ה שבמרדכי פ"ק דקידושין סימן תצ"א מוכח כשידוע לעכו"ם מהחוב הוי גזל שכתב דקי"ל בהגוזל בתרא דגזלת הגוי אסור ואבדתו מותר עיי"ש הרי דמדינא דגזל חייב לפרוע ובתומים ס"ס פ"ו הוכיח משו"ת מהר"ם ב"ב סימן רנ"ג דרק באם גזל ישראל את עו"כ יש בו משום שדר"נ אף דהאיסור נמי רק משום ח"ה אבל הפקעת הלואתו אף דיודע העכו"ם מותר ולית בו משום שדר"נ עיי"ש ולא שם לבו להא דכתב המרדכי בשם ראבי"ה גם למ"ש הרמ"א בסי' שמ"ח ס"ב דגם הפקעת הלואתו אסור כשידוע לעו"כ.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה