אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקפג

סימן תקפב

שאלה אם נמצא צואה בבית הכסא אם דינו כגרף של רעי דמותר לטלטלו ולהשליכו לחוץ בשבת בדבר זה צידד האשל אברהם מביטשאטש בסימן ש"ח לומר דהוא כגרף מצד הראיה באותו רגע גם שיש גם מצדדים צואה מ"מ כיון שבמקום ההוא יוכל לראות כשיהיה נקי עיי"ש ולא נ"ל דהא בשבת פרק כ"כ דף קכ"א ע"ב ובר"פ משילין דף ל"ו ע"ב איתא ההוא עכברתא דאישתכח בי אספרמקי דרב אשי אמר להו ר"א אפקוה בצוציתא ואפקוה ונתקשתי מהא דפ"ה דתמיד דהסכתרא כופין על השרץ שנמצא בעזרה בשבת ופירש ברטנורה שאינו יכול להוציאו משם בשבת דעל שבות כזה גזרו אפילו במקדש וכן פרש"י בעירובין דף ק"ד והרי לא הותר להוציאו כגרף של רעי מפני כהנים והעם העומדים בעזרה ועכצ"ל דאינו מותר רק בבית שדרין בו כעובדא דרב אשי ואחר כך מצאתי בבאר שבע על תמיד שהקשה ותירץ כמ"ש אך כתב דהוא דוחק אך במל"מ פ"ג מביאת מקדש הביאו וכתב שהוא תירוץ נכון ואין לומר דשאני הא דתמיד דהיה אפשר בכפיית הסכתרא דאם כן למה לא עשה רב אשי כן ואין לתרץ דרב אשי היה צריך לריח של הבשמים כשהוא מגולה דאם כן גרף של רעי ועביט של מי רגלים למה מותר להוציאן לאשפה יכפה עליהן כלי אע"כ במקום דמותר להוציאו לא הצריכו כפיית כלי ושאני עזרה דאינו מקום דירה.

ולפ"ז אם נמצא עכבר מת או צואה בבית הכנסת אסור להוציאן בשבת רק יכפה עליהן כלי ולכאורה שבתי וראיתי די"ל הך דתמיד ועירובין דמיירי בשרץ מת דמטמא וכמ"ש שם ר"י ותוי"ט דאפשר בכיסוי פסכתר לא התירו לטלטלו מה שאין כן האי עכברתא דרב אשי דמיירי בעכבר חי דאסור בשבת לכפות עליו כלי משום צידה דאפילו אינו מתכוין לצוד אסור משום פסיק רישא וכדאיתא בא"ח סימן שט"ז תדע מדאמר רב אשי אפקוה בצוציתא ולא סגי לו לומר אפקוה לבד אלא ודאי משום דעכבר משמנה שרצים האמורים בתורה בפרשת שמיני החלד והעכבר דהחובל בהן חייב אף שלא יצא דם אלא נצרר תחת העור דם כדאיתא בש"ס ובש"ע שם סי' שט"ז ואם יאחזנה בגופה והעכבר ודאי ירצה להשמט ואיש ידחק בגופה אפשר יבא לחבלה כי קרוב הוא לכן אמר אפקוה בצוציתא ואף דיליף התם מינה דאפילו בלא מנא מותר ליטלה בידו ולהוציאה מ"מ למה נקט דוקא בצוציתא ומשום צידה ליכא במה שנקטוה בצוציתא דהא נקטה להוציאה קמן ואינו רוצה לצודה אדרבה להשליכה לחוץ וניכרת כונתו דלא ניחא לו לצודה ופ"ר דלא ניחא לו מותר ועיין תוספת בשבת דף ע"ה וצ"ע בזה והא דבגרף של רעי התירו להוציאו ולא הצריכו כפיית כלי דאפשרי מ"מ יהא ריח רע או דאנינא דעתיה דאינש טפי אם יהא בבית אפילו מכוסה או יש בו משום כבוד הבריות שלא ישאר בבית ועיקר נ"ל דגם הך דפרק משילין מיירי בעכברתא מתה דאם היה חי היה אסור לתופסה משום צידה דבשעת תפיסה רוצה לצודה ומתכוין לכך והעכבר הוא במינו ניצוד ואף דהוי משאצ"ל מ"מ לכ"ע אסור מדרבנן עכ"פ ואת"ל דמ"מ מותר דהוי רק מתעסק ה"נ יהא מותר לכפות עליו כלי.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה