תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקעט
שאלה כתוב בשו"ת רמ"א סימן קכ"ו שלשה סימנים אשר תוכל להכיר בהם המורכבים הגדלים בארצינו הסימן האחד הוא כי המורכבים הם חלקים ולהאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם הב' כי המורכבים העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע הג' כי תוך המורכב דהיינו המיץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התיכונה קצרה ובאתרוג הוא להיפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר הוא והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים אצלנו עכ"ל ואיך נעשה אם קצת מהסימנים יש בו כמורכב וקצת כאתרוג.
ולכאורה ע"כ ל"ל דדוקא אם כל הסימנים כאתרוג דהא סימן שלישי א"א לראות כשהאתרוג שלם ואיך נצא בו לכתחלה ביום ראשון דהוא דאורייתא וצריך שיהא שלם וכ"כ בשיירי כנה"ג דהסימן שבפנים מה יושיענו דאם פותחין אותו כבר נפסל.
אך י"ל כיון דרואין השני סימני אתרוג מבחוץ תו לא חיישינן לשמא סימן ג' כמורכב כיון דיש רוב סימנים כאתרוג אמרינן מסתמא גם תוכו כברו או אפילו אין תוכו כברו אזלינן בתר הרוב אבל מבחוץ סימן אחד כמורכב וסימן אחד כאתרוג הוי ספק.
ואפשר הוי ודאי מורכב כיון שההרכבה היינו שהבריך ענף מאילן אתרוג תוך אילן לימוני או להיפך שהרכיב ענף מאילן לימוני תוך אילן אתרוג כמ"ש בתשובת מהר"ם אלשיך והובא במחהש"ק ס"ס תרמ"ח לכן נתגדל מעורב בסימן לימונים ובסימן אתרוג.
אבל בשו"ת חת"ס חא"ח סימן קפ"ג כתב וז"ל באתרוגים שיש להם סימן מבחוץ שהעוקץ שקוע ויש לו בליטות הרבה הוי ליה שני סימנים ושוב אין לנו לחוש שמא ימצא בסימנים הפנימים היפך מזה ואפילו נמצא איזה אתרוגים בסי' הפנימי היפך אין לחוש אפילו לאותו אתרוג אי היה אפשר לצאת בו אחר שנחתך כיון ששני סימנים טובים עכ"ל הרי לא חש לומר כיון דמעורבי ודאי מורכב מענף לימונים תוך אילן אתרוג וכיון דהאילן אתרוג הרוב נגד הענף מלימונים לכן יש בו סימן אחד מלימונים ושני סימנים מאתרוג ועכצ"ל דס"ל דעפ"י מקרה יזדמן דגם ודאי אתרוג פשוט יהא לו סימן כמורכב לכן אזלינן בתר הרוב סימנים.
אבל ראיית החת"ס מפרש"י דחולין דף ע"ט דפירש הא דכודנייתא דדמיין אהדדי בשני סימנים אף דגמרא נתן שלשה סימנים משום דס"ל לרש"י דסגי בשני סימנים ומטעם דסימן נגד סימן הוי כחד וחד דמכחישו וכמאן דליתנהו ונשאר סי' אחד וס"ל התם הש"ס דסימנים דאורייתא עיי"ש ולפימ"ש אין ראיה דהתם כודנייתא דנולד מסוס זכר וחמורה נקבה או להיפך דודאי מעורב בולד כח סוס וחמור אלא דאין חוששין לזרע אב כדאיתא התם לכן אזלינן בתר רוב סימנים אם הם סימני חמור או סימני סוסיא ומה שיש בו סימן להיפך משום כח זכר המעורב בו משא"כ לענין אתרוג דקצת מלימונים שבו פוסל מטעם חסר או משום שנעבדה בו עברה ושאר טעמים שכתבו לכן גם סימן אחד מלימונים פוסל ואין זה שום הכחשה דתרוייהו אמת.
ובשו"ת מהריא"ז ענזל ז"ל כתב בסי' י"ז דסימנים שנתן מהרי"פ בתשובת הרמ"א אינם רק להחמיר ור"ל שאם נמצא אתרוג שהמיץ שלו רב והקליפה דקה או שהעוקץ שלו בולט או ששטחו חלק בלא בליטות כלל נדע בטח שהוא מורכב מלימונים ונפסלהו אבל כשלא נמצא בו שום סימן מלימונים אף דאין זה ראיה מ"מ להקל מ"מ אזלינן בתר רוב אתרוגים דעלמא שאינו מורכבים וגם יש לו חזקת הגוף דלא נשתנה מכמות שהיה מתחלה קודם שהורכב עיי"ש ור״ל נהי דגם כשאין בו שום סימן מורכב אין ראיה להקל ולומר דודאי אינו מורכב אבל ודאי אינו לימונים לבד מתחלתו עד סופו לכן יש לו חזקת הגוף להאילן דלא נרכב ולא נשתנה ועיי"ש ס"כ דאפילו למ"ד בפ"ק דכתובות דחזקת האם לא מהני לבתה מהני כאן חזקת האילן להפירות.
ובאמת חזקה זו אלים טובא אפילו להוציא ממון כמ"ש הגאונים הובא בב"י חו"מ סי' ר"כ מחודש י"ד כל שטוען חדש עליו הראיה אף שמוחזק וכן קי"ל בתנאי דקו"ע צריך להביא ראיה שקיים אף שמוחזק כדאיתא בחו"מ סימן רמ"א סע"י ובסמ"ע שם סקכ"ג.
אך לפ"ז כיון שהסימנים שנתן מהרי"פ הם רק להחמיר ממה שראה באתרוגים שבמקומו ועל שאר מקומות לא העיד הרי כמו דאפשר שיזדמן מורכב שאין בו שום סימן מורכב ה"נ אפשר שיזדמן פשוט שאין בו כל סימני פשוט ומפרט דאנן קי"ל סל"ד כדאיתא באה"ע סי' י"ז סכ"ד ובב"ש שם סקס"ט וסק"ע א"כ יש לנו לילך אחר הרוב ואחר החזקה להקל ואף דבתבואת שור סימן כ"ט לענין אם נעשה ריעותא מחיים כגון מים במוח דאתרע רובא דכה"ג אמרינן בפ"ב דכתובות רוב הנשאות בתולה ורוב הנשאת בתולה יש לה קול והא דלית לה קול אתרע רובא ה"נ רוב בהמות כשרות ורוב הכשרות אין להם מים במוח והא מדאית לה מים במוח הרי אינה מן רוב הבריאות אתרע רובא א"כ לכאורה ה"נ י״ל כיון דרוב אתרוגים פשוטים אין עוקצם בולט ואינם חלקים בשטחן ואין קליפתם דקה הרי אתרע רובא מ"מ הרי כתב תב"ש התם דאין לומר דאוקמוה אחזקת כשרות כיון דחזקת כשרות חזקה דלא נתבררה דשמא נולדה טרפה אלא דהחזקה מכח רוב בהמות כשרות והאי דאתרע רובא ליכא חזקה כיון דהחזקה אין לה טענת רוב עיי"ש א"כ הכא דהחזקה זולת הרוב שפיר יש לאוקמוה אחזקת הגוף ולפ"ז אפילו אין לו רק סימן אחד של אתרוג וכ"ש שני סימנים יש להכשיר ול"ל דמה חזקת הגוף הוא שמא אינו מורכב אבל הוא לימונים לבד דזה אינו דהרי לא חשו חכמים לזה כלל רק לחשש מורכב וע"כ דניכר שהוא מאתרוג בתוארו רק חשו שמא הוא מורכב ואל"כ אזלא רובא וחזקה של מהריא"ז הנ"ל.
וכן מבואר בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן ק"י דאם הרכיב יחור לימונים באילן אתרוג יוצא למונים לבד כמ"ש רש"י בפרק משוח מלחמה ואם הרכיב יחור מאילן אתרוג באילן למונים יוצא אתרוג בדוגמת אתרוג רק יש בו שינוי מעט שהמיץ שבתוכו מרובה והקליפה דקה וכ"כ בשו"ת בית אפרים סימן כ"ו שהיחור של אתרוג שהורכב בתוך אילן למונים או שאר פרי מוליד פרי בתבנית הפרי שמוליד האילן אשר לוקח ממנו ונשאר במעמדו וצורתו בשינוי מועט באיזה סימנים שנתן בהם מהרי"פ ועיי"ש בסוף העלה דעכשיו אין מצוי כלל רק מיעוטא דמיעוטא בבתי השרים שמגדלים לאכלה ולא לסחורה שיהא מורכבים וכל דפריש מרובא פריש ואם לחוש מחמת שינוי הסימנים מסתמא יחורים אלו שהאתרוגים גדלים עליהם היו מורכבים בראשונה וקיבלו הרכבה ואח"כ נעקרו משם ושתלום ולכן יש בהם שינוי הם כשרים בכל גווני לכ"ע כיון שעתה נטוע לעצמו ועיי"ש שהביא ראיות לדבר.
ולפ"ז אזלא מ"ש בתשובת מוהרא"ל סי' וא"ו דל"ל בזה חזקה דמעיקרא דשמא כל אילן זה אשר ניטלו האתרוגים ממנו היה מיחור אילן המורכב כי אפילו יצאו ממורכבים מאלף שנים תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יוכשר עיי"ש דהוא משום דלא אסיק אדעתיה ראיית הב"א.
וגם בלא"ה פליגי קמאי ובתראי אם אתרוג מורכב פסול כדאיתא בשו"ת רמ"א סימן קי"ז ובשו"ת ב"ח סימן קל"ה וקל"ו ופמ"א סימן קע"ג וש"ך ועוד גדולים כתבו להכשיר מדאמרינן בפרק או"ב דף ע"ט בהא דתייש הבא על הצבי' דס"ל לרבנן שה ואפילו מקצת שה ועיין מג"ד סימן תרמ"ט סק"ג ושם בספר נהר שלום חילק דבשה י"ל כיון שא"א שיתהוה הולד אלא משתי כוחות אב ואם קרינן בו מקצת שה אבל באתרוג כיון שכל אחד ראוי שיוציא תולדה נמצא שיש בהולד כח שלם של כל אחד והו"ל כמין אחר עכ"ל.
ולא נראה דהא אפכא מסתברא כעין מה דאיתא בפרק המצניע דף צ"ב ע"ב בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה כיצד וכ' זה יכול וזה יכול פטורין זה אינו יכול וזה אינו יכול חייבין הרי הסברא להיפך.
ובשו"ת השיב משה סימן כ"ף בחא"ח העלה דאם אינו ודאי מורכב רק ספק מורכב כשר משום ס"ס ספק אינו מורכב ואת"ל שהוא מורכב כיון דיש בזה פלוגתא א"כ הוי ס"ס עיי"ש.
ולפימ"ש מצל מאש סימן י"ג דדוקא לענין איסור שהוא ל"ת שרינן ס"ס אפילו לכתחלה משום דממזר אסרה תורה ספק ממזר אינו בבל יבא וכן בכל האיסורין ספיקן לא אסרה תורה אבל לענין קיום מצות או דרבנן או דאורייתא שהוא עשה כך וכך אין לפטרו מטעם ס"ס שהרי אפילו באלף ספקות כיון שיש ספק אחד מני אלף שהוא חייב א"כ הרי לא קיים העשה והרי החיוב מוטל עליו עכ"ל א"כ ה"נ אין לסמוך על ס"ס ובערך ש"י ס"ס ק"י כתבתי סעד לזה מדעת הפוסקים דגם בס"ס אם אפשר לברר צריך לברר הרי אינו חשוב ודאי גמור וכל שאמרה תורה עשה כך דברה תורה שיהא ודאי כך עיי"ש ועוד כיון דקי"ל בס"ס אין מוציאין ממון הרי משום דאינו ודאי ממש ולפ"ז לפימ"ש מלחמות ד' רפ"ב דכתובות דברוב וחזקה מוציאין ממון הרי דחשוב ודאי ה"נ לפימ"ש לעיל דיש חזקה דמעיקרא דהיחור שהוציא אתרוג זה לא נעשה בו מעשה חדש וכנכ"ה ודאי חזי לאצטרופי עם ס"ס לצאת בו לכתחלה אף דלא ימלט שיהא טעמו וריחו ומהותו כלו אתרוג בלא שום שינוי אלא דאנחנו לא בקיאין להכיר ובמקום גדולן בקל ימצא בקיאין מ"מ בס"ס לא מגרע מה דהוה ספק חסי"ד כדאיתא בשו"ת מ"ב ובש"ך יו"ד סימן כ"ג סקט"ו הביאו ואפשר נהי דאתרוג מיחור הנרכב ראשונה אפשר להבחין אבל אם נטלו מיחור זה יחור או זרע ונטעו דכבר איקלש טובא טעם וריח מהלימונים בזה ל"ש כלל להבחין באתרוג היוצא מזה דומה לזה נטבנ"ט דמותר משום דכבר איקלש טובא ול"ח טעם של איסור כלל.
ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' סימן קכ"ו כתב עמ"ש הלבוש טעם לפסול מורכב משום שנעשה בעברה והוי תועבה דלפימ"ש תוס' בפכ"ה דף צ"ה דל"ת כ"ת דוקא אם ניכר בו התועבה כגון בשיל בב"ח אבל נתבשל בשבת דאינו ניכר בו התועבה לית בו משום ל"ת כ"ת לכן ה"נ באם ספק אם האתרוג מורכב הרי לא ניכר בו ומותר ולע"ד זה אינו דבשלמא נתבשל בשבת אין בעצם התבשיל שום שינוי משא"כ מורכב ודאי יש בו שינוי קצת ובספק נהי דלנו הוי ספק אבל לבקי להבחין בטעם וריח וכדומה ודאי ניכר א"כ גם בספק אם הוא מהמורכב ניכר בעצמותו לבקי עוד כתב לפימ"ש האחרונים דאיסור המפורש בתורה ספקו להקל ה"נ בספק מורכב וכונתו למ"ש החו"ד ושאר אחרונים דתורה דברה ע"ד הודאי כגון כל חלב ל"ת דוקא ודאי חלב וג"ז אינו דהא לכ"ע עכ"פ מדרבנן אסור כל ספק איסור ועוד להפוסלים מורכב דהוי כחסר א"כ ילפינן מלקחתם שיהא תם א"כ צריך שיהא ודאי תם ולא ספק.