תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקסט
שאלה קהל התחיל לבנות ביהכנ"ס והתנו שלא יהא בו קדושת ביהכנ"ס ואח"כ הרוב מאנשי הקהל חוזרים מהתנאי והרבה מהרוב הללו הם קרובים זל"ז וזולתם ליכא רוב.
הנה אם מועיל חזרה ודאי אתי דיבור ומבטל דיבור כדאיתא בקידושין ר"פ האומר וק"ו בתנאי מהני חזרה לבטל התנאי כמ"ש בשו"ת הרא"ש כלל מ"ו ס"ב דמשום דאתי דיבור ומבטל דיבור מועיל לבטל התנאי במקדש או מגרש ע"ת.
ומ"מ אותם שאינם חוזרים מהתנאי לכאורה אהני להו התנאי דל"ל דבטל חלקם בתוך הרוב דממון שיש לו בעלים אינו בטל בממון אחר כדאיתא בביצה דף ל"ח ול"ל דעכ"פ חלק הרוב האסור מעורב ייחסרו כולם דהא קי"ל בחצר השותפין שאין בו דין חלוקה אין המדיר יכול לאסור על שותפו דכל אחד שלו משתמש רק על אחרים אסור כדאיתא ר"פ השותפין בנדרים וביו"ד סי' רכ"ו.
אמנם כ"ז לא מועיל להתיר דכל ענייני ציבור אשר אינו ענין ממון הולכין אחר הרוב לכ"ע כדאיתא ביו"ד סי' רכ"ח סל"ד ובשו"ת רשד"ם בחא"ח ס"כ וסי' פ"ב ועוד בכמה תשובות.
ומה ששאל דהרוב רק ע"י צירוף קרובים זה לזה אחים ובניהם נ"ל דאין זה מגרע מלמנות לרוב דיעות ולא דמי לעדות ודיינים וראיה לזה מן הרי בן הרא"ש שהובא בב"י חו"מ סימן ק"ג שכתב אם נבררו שלשה שמאין לשום קרקע להגבות למלוה ושנים מהם קרובים זל"ז אין בזה הקפדה וכ"פ רמ"א שם ואם הרבה קרובים אין נמנין רק לחד אם כן אין כאן שלשה ואנן שלשה דוקא צריכין להיות ב"ד הדיוטות וגם מה יעשו אם לא יסכימו השנים לדעת השליש שי דבשומא אזלינן אחר הרוב והרי הקרובים לא חשובי רוב וכל מה דצריך שלשה משום ליזל אחר הרוב כשיחלוקי כדפרש"י בפ"ק דסנהדרין דף ג' ע"ב ועכצ"ל כיון דאין זה דין רק אומדנא דאזלינן בתר רוב דיעות נמנין השני קרובים לשנים וה"נ בענייני הקהל דתלוי רק בדיעות.
ובר מן דין כיון דכל התנאי עשו שיוכלו לשיח שם דברים בטלים כמ"ש בשאלתו כל עיקר התנאי אין מועיל אפילו יסכימו כולם להתנאי דהא הרא"ש בפרק בני העיר כתב דתנאי אינו מועיל רק לאחר שיחרב לא בישובו לענין קלות ראש וכ"פ בש"ע סי' קנ״א וכתב המג"א בסקי"ד דהיינו קלות ראש אכילה ושתיה ולכנוס בחמה מפני החמה ואם כן הרי התול ושחוק ושיחה בטלה גם כן הוא נחשב ברמב"ם וטוש"ע שם לקלות ראש ומה שכתב המג"א רק אכילה ושתיה ובחמה מפני החמה לפי דמקור דין זה מהרא"ש ולא נזכר בהרא"ש בפירוש רק אכילה ואינך כשהעתיק לשון הברייתא ואין לומר דשחוק והתול ושיחה בטלה אינו קלות ראש כמו אכילה ושתיה ובחמה מפני החמה דאם כן מנ"ל לרמב"ם לחדש ולומר דגם אלו אסורין מפני קלות ראש כיון שלא הוזכר בברייתא ובתוספתא אע"כ דס"ל דזה נכלל בקלות ראש כמו אכילה ואפשר עוד גרע כדמשמע מהב"ח שם.
ומ"ש דפלא בעיניו הג"א בפ' בני העיר שכתב דמותר לאכול ולשתות אפילו ב"א שאינם ת"ח בבתי מדרשות ובהכנ"ס הנה ב"ח פירש דמיירי בעניים מעלמא לפי שעה אבל דבר זה מא"ז ומשמע שם להדיא דא"ז מתיר בבית הכנסיות שבח"ל בכל ענין אבל כה"פ חלוקין עליו.