תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקנט
שאלה אם מותר לכהן לכנוס בבתי החולים הגדולים לבקר את החולה כי כמעט אין יום שלא ימצא שם עכ"פ חד בר מינן ישראל ומונחים שם בחדר הסמוך הקבוע לזה ויש לצדד לקולא לצרף דעת הפוסקים דבזה"ז כיון דכולם טמאי מתים וליכא אפר פרה ליכא איסור תורה לכהנים מלטמא למת וכדאיתא בדג"מ יו"ד סימן שע"ב ובחת"ס יו"ד סימן של"ח ובש"ג שאצל הרי"ף הלכות טומאה בשם סמ"ג ובספר יראים סי' שי"א.
נ"ל דפשיטא דיש להקל משום דרוב חולים לחיים ויש להם חזקת חיים אך כל זה אם אי אפשר לעמוד על הדבר אבל סתמא יכול לעמוד על הדבר לשלוח את מי שאינו כהן לפניו אל בית החולים ולשאול שם אם ימצא ישראלים או ילך לחדר הנ"ל ויראה דכה"ג אין לסמוך על חזקת חיים ורוב חולים לחיים דהא כתב בחידושי רמב"ן בגיטין דף כ"ח אהא דהניחו חולה או זקן מוקמונין אותו בחזקת חי משום דאי אפשר לתקן ולחוש עיי"ש ואם כן כאן דאפשר לעמוד על הבירור בקל לא נסמוך על החזקה לכתחלה.
ואפילו נימא כהפוסקים דהוי רק איסור דרבנן מ"מ צריך לחוש כדאיתא בפ"ק דפסחים דף ד' אהא דמשכיר בית לחברו בי"ד דאפילו נימא חזקתו בדוק אם איתא בעיר צריך למישייליה וכתב הפר"ח בא"ח סימן תל"ז אף דא"צ לבדוק בהמות מח"י טרפות וסמכינן דרובן כשרות שאני התם דיש טרחא מרובה בבדיקת הח"י טרפות משא"כ הא דאם איתיה בעיר צריכין לשואלו דאין זה טרחא כל כך לילך למשכיר לשאול אותו וכ"כ תוספת בפ"ק דעירובין דף ה' בספק דבריהם לקולא הוא רק אם אי אפשר לברר אלא בטורח גדול והובא במנ"י כלל כ"ט סק"ח ואף דכאן יש להחולים חזקת חיים וליכא למימר שבית החולים זה הוחזק במת כל יום יותר משלשה פעמים דהא כתב הטו"ז ביו"ד סימן פ"ד בשם רש"ל וכ"פ המג"א בסימן תס"ה ובסימן תס"ז ס"ט דבמידי דאתי מעלמא ולאו מיניה קרבו לא אמרינן דהוחזק בג"פ ועיי"ש מקו"ח ואם כן ה"נ דאין מקום הבית חולים גודם לומר דהוחזק אותו מקום אלא כל מי שמת שם מעלמא הוא וחליו ועתו גורם לו לבדו ולאו ראיה מזה דבכל שעתא יתרחיש מיתא ח"ו וליכא להחזיק מאדם לאדם אם אין לתלות בגורם אחד כגון קטלנית דמעיינה או מזלה גורם או דבר ר"ל דאויר אותו מקום ואותו זמן גורם ולכן ודאי י"ל בכל פעם רוב חולים לחיים ומוקמונין להו בחזקת חיים מכל מקום כיון דהרבה חולים שם לכן רגיל במתים ר"ל יש מקום לחוש ולברר אם אפשר.
אבל אם לא אפשר לברר מותר דאין שום חזקה מגברא לגברא וכ"כ הטו"ז ס"ס כ"ז לענין נמצא שלשה נדרסים בעדר דאין דומה לתבשיל שנמצא בו תולעים דאסור דהתם אמרינן דודאי טבע של ירקות אלו לגדל תולעים משא"כ כאן דכל בהמה יש לה חזקה טובה בפני עצמה ומה יזיק איסור של אחת לחברתה וכ"כ נה"כ שם.
ומ"מ היכי דאפשר לברר צריך לברר כיון דחזינן בבתי חולים הגדולים מחמת ריבוי החולים שכיח מיעוט דמתים שם וכדקי"ל להצריך בדיקת הריאה אף דרוב בהמות כשרות כיון דהוי מיעוט המצוי כמו שפרש"י בפ"ק דחולין דף י"ב ועוד ראיה מתבואות שור בש"ח סימן ט"ז ס"ה דלוקח בהמה ויודע שיש לבהמה זו אם העומד לשחיטה דליכא רק ספק אם נשחטה היום ואפילו לקח מגוי תגר יש לשאלו אם מכרה לישראל באותן הימים כדי שיוכל לילך להישראל להכיר אותה בהמה ולשואלו מתי ישחטה שלא יכשל באיסורא עיי"ש והרי יש להאם שנשאר אצל הגוי או להלוקח ישראל חזקת חי וגם יש חמ"ק דלא נמכרה עדיין לישראל ומ"מ ראוי לשאול ולברר ועיי"ש עוד דגם כשא"א לחקור ועומד להתברר אחר שחיטה שאין לשחוט אך כאן דיש מצוה ביקור חולים אין למנוע כשא"א לחקור.