תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקיא
שאלה זכר נולד קטן מכפי הדרך וחלה והרופא אומר שלא למולו בשמיני ואמו אומרת שנולד יום אחד לחדש תשיעי אם צריכין לעשות סעודה בליל שבת ראשון לאחר שנולד כמנהג שהביא רמ"א ביו"ד סימן רס"ה סי"ב והוא מתוספת ב"ק דף פ' והובא בתה"ד סימן רס"ט שפר"ח ישוע הבן שהיו רגילין לעשות סעודה כשנולד זכר על שנושע ונמלט ממעי אמו והוי סעודת מצוה לכן נוהגים עכשיו לאחר שנולד זכר נכנסים שם לטעום בליל שבת הסמוך ללידה דהכל מצויין בביתם בליל שבת ובתבואת שור סימן ט"ו ס"ק י"ג כתב דאם חלה הוי ספק נפל מדאורייתא דהפסק חיותו גורם לו החולי עיי"ש א"כ שמחה זו מה זו עושה כיון דל"ל רוב וולדות אינן כפלים בולד זה שחלה ורפיא ביד מולידיו אם אינו כפל ואין יודעים אם נושע ונמלט ממעי אמו דאפשר אם לא היה נולד עדיין לא היה נפל ועכשיו שנולד לפני זמנו נפל הוא וגם שני הטעמים שבטו"ז שם לא שייכו רק אם בר קיימא הוא ואינו בשר בעלמא כדאיתא בשבת דף קל"ה דאם הוא נפל מחתך בבשר בעלמא הוא לכן כשיבריא וראוי לימול אזי בשבת שלפני המילה יעשה הסעודה דאז שייכי הטעמים דמעיקרא דהוה ספק בן קיימא לא חמירא מצוה של מנהג ממצוה דרבנן דפטור בספק ועוד מספק אין צריך לעשות הוצאות ועוד כיון דרוב וולדות בני קיימא ובריאים א"כ זה שאינו בגדר זה הוי מלתא דלא שכיח ולא שייך בו מנהג וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהלכות שחיטה הלכה י"ג דדבר שאינו מצוי אין בו מנהג.