אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקטז

סימן תקטו

אחד שכר בית על זמן ובאמצע הזמן נשרף הגג וכבר הקדים שכירות ג"ח ועדיין לא כלו ורוצה המשכיר לתקן ולשכור בית לשוכר עד שיתוקן ואז יחזיר לבית הנשרף ואין השוכר רוצה לטלטל עצמו אלא רוצה לשכור לו דירה אחרת על כל השנה ועוד טוען שיחזיר לו המשכיר שכירות מימים שנשרף שלא דר עוד שם ודעת השואל דהדין עם המשכיר כיון דאם נשאר הבית רק מסוכן לדור מחמת קלקול הקורות מחויב המשכיר לתקן ה"נ אין השוכר יכול לחזור עד סוף זמן ששכר כדאיתא בטור סי' ש"י דאם מחויב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אין השוכר י"ל אני אשכור לעצמי בזול את"ד.

והנה זה פשוט דאין המשכיר צריך להחזיר מן השכירות וכמ"ש בערך ש"י סי' שי"ב סי"ז גם בנה"מ כתב דבהקדים לו השכר מחמת שכן התנו לכ"ע א"צ להחזיר השכירות.

אך מה דס"ל למעכ"ת דצריך השוכר לילך לדור בדירה שישכור לו המשכיר עד שיתקן ואז יחזיר לבית ראשון וכמו בחמור שמת לא נ"ל חדא דבשלמא בחמור כיון דהשוכר ע"כ צריך לחמור אחר אלא דרוצה להרויח לשכור בזול אמרינן כמו דמשכיר מחויב ה"נ השוכר מחויב כאלו חמור ראשון חי אבל הכא דיתחייב לילך לדור בדירה אחרת ואח"כ לחזור לדירה זו שנשרף יש קפידא גדולה וכדאיתא בחו"מ סי' קס"ד ס"ב.

ועוד הא מבואר בחו"מ סימן שי"ב סי"ז דגם המשכיר אין מחויב לתקן רק אם יש בידו מעות מהשכירות אשר עדיין לא דר השוכר וכ"מ בהתוספת והג"א בב"מ דף ע"ט דאינו מחויב לעשות יציאות משלו לתקן הבית וזה השכירות ממה שכבר דר השוכר חשוב ממש נכסי משכיר כמ"ש הב"ח בסי' ש"י לענין חמור שהשכר מחצי הדרך שהלך הם כשאר נכסי המשכיר משלו וכיון שהנבלה אינה שוה כלום אין לשוכר עליו כלום דלא נשתעבד שיתן לו מביתו וה"נ כיון דאינו מחויב להוציא המשכיר משלו אינו צריך לתקן אלא ביש מהשכירות שעדיין לא דר לתקן כל מה שנשרף דזה הוא מדמי הבית עיין בנתיבות וזה מסתמא בנ"ד ליכא ביד המשכיר כ"כ מדמי השכירות לתקן כל מה שנשרף וכיון דאין המשכיר מחויב גם השוכר אין מחויב אף דהמשכיר רוצה להוציא משלו דזה אינו בדין דהמשכיר יהא לו ברירה והשוכר לא יהא לו ברירה וכה"ג כתב הרא"ש בפרק השוכר את האומנין ס"ז ובשו"ת רשב"א שבב"י חו"מ סי' קע"א סל"ג ובטור וש"ע בהג"ה סי' רכ"ז ס"ד.

ועוד אין מבואר בשו"ת הרא"ש וטוש"ע בסי' שי"ב שמחויב המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר לדור בו עד שיתקן בית ראשון דהא רק בית זה אמר ומיירי ע"כ באופן שאין צריך לצאת מבית זה או שמרוצה השוכר לצאת ולחזור אח"כ וממילא גם השוכר אינו מחויב לילך לדור בבית אחר שיתן לו המשכיר ולחזור אחר כך וטורח זה למה לו.

ועוד אם הקדים השכירות מכח שכן התנו דהו כמכר לכ"ע וא"צ להחזיר לשוכר כלום והמחבר שכתב דמחשב עמו ומחזיר לשוכר ממה שלא נשתמש עדיין מיירי שלא התנו או שתפס המשכיר כמ"ש כה"מ וברא"ש ס"פ השואל סל"ה שכתב בנפל הבית דמחשב ע"כ נמי מיירי שלא התנו להקדים השכר א"כ על זה פסק הרא"ש וש"ע דבלא כפל כולו חייב לתקנו מאותו שכירות שעדיין לא דר בו דזה אינו מעות של משכיר אבל בהקדים לו ע"י תנאי על איזה זמן ונפל בתו"ז דא"צ לחשב על מה שלא דר והמעות כבר של המשכיר אינו חייב המשכיר לחזור ולבנות כלל אפילו לא נפל כולו ועוד כיון דמכר הוא על אותו זמן שנפרע המעות ליכא שום שעבוד על המוכר לחזור ולבנות ממעות שקיבל וכמ"ש לעיל מהב"ח סי' ש"י דהשכירות מהעבר חשוב ממש ממון המשכיר החמור א"כ ה"נ דמי השכירות של הבית אפילו מה שלא דר בו עדיין דנפל תו"ז חשוב נמי נכסי המשכיר כיון דממכר הוא ממלא כמו דמשכיר אינו מחויב לחזור ולבנות ה"נ אין השוכר מחויב לחזור ולכנוס בו אחר שיתקנו.

ועוד לפימ"ש בערך ש"י דשאני נשרף מנפל משום דנפל נתגלה למפרע בהתותיה אבל נשרף י"ל מזל דשוכר גרם וא"צ להחזיר השכירות לשוכר על זמן שלא דר בו א"כ ה"נ ע"כ לא אמרו דחייב משכיר לחזור לבנותו אלא בנפל אבל בנשרף דמזל דשוכר גרם פטור המשכיר מלחזור לבנותו וממילא גם המשכיר אינו יכול לכוף לשוכר לחזור להבית אחר שיתקנו דאינו בדין שיהא השכירות בטל מצד אחד וקיים מצד בע"ד אחד וכמ"ש לעיל.

ועוד גוף הדין שמחויב המשכיר לתקנו דהביא הש"ע בשם יש מי שאומר צ"ע אם נכוף להמשכיר בזה ועמג"א ס"ס תקס"ב סקט"ז והובא ביד מלאכי בכללי הש"ע אות י"ב ובספר כתובה להפלאה בסי' צ"ד ס"ב הניח ג"כ דין זה בצ"ע והובא בהגהות רע"ק ז"ל עחו"מ סימן שי"ב וכן הוכחתי בערך ש"י סימן שי"ד דדין זה של הרא"ש במחלוקת שנויה.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה