תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקד
אחד עולה לתורה בשם משלם זוסיא וחתימתו רק משלם וכן נקרא בפ"כ. נראה לכתוב בגט משלם דמתקרי משלם זוסיא דאיתא בג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ח דאם עליה לתורה וחתימתו סותרין אהדדי אזי יכריע שם הנקרא בפ"כ לעשותו עיקר והובא בטי"ג בש"א אות א' סקל"ו ושאר אחרונים וכ"ש כאן דשם משלם נזכר בעליה לתורה וחתימה ובפ"כ ושם זוסיא לא נזכר רק לתורה וכסברא זו כתב בטי"ג שם וכ"ש כאן דשם זוסיא רק כינוי לשם משלם והוא שם לעז ועיין שו"ת בית אפרים חאה"ע סימן צ"א ובלק"ש לי"ג סי"ב גבי מי שעולה לתורה וחותם יהושע העשל ובפ"כ העשל דהורה לכתוב יהושע המכונה העשל והרי כיון דיהושע שם הקודש והעשל כיניו לבד לא עשה עיקר לשם העשל לצרפו עם יהושע ולכתוב יהושע העשל דמתקרי העשל ואף דזה כתב הטי"ג טרם שראה הגט מפ"ב המובא שם ס"ק ל"ד דנכתב בגט אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כיון דעלה וחתם אליעזר ליפא ובפ"כ נקרא רק ליפא כיון שהחזיק לעצמו לצרף שם ליפא בעליה וחתימה נעשה עיקר עיי"ש מ"מ ה"ד התם כיון דבחתימה ג"כ מצרפו וכדמוכח מלשונו שם וכ"כ בשו"ת מים חיים סימן סמ"ך הובא בפ"ת לס"ג סק"ט ואף דיש חולקין בזה בשו"ת אמרי א"ש חאה"ע סימן ע"ד והובא באה"ש כלל זיי"ן ס"ק ל"א היינו כיון דעכ"פ החתימה אינו סותרו כגון דא"י לחתום או א"י חתימת שם האב אבל כשחותם רק בשם הקודש ורובא דעלמא קרו לו הכי ודאי זה לבדו עיקר ומ"ש באה"ש שם סי"ב ג"כ מיירי דאינו חותם כלל ועוד דלעיל סימן תצ"ו הבאתי מערערים על כלל זה דאם נצטרף שם לעז עם שם קודש לכתוב על השם לעז דמתקרי ולחנם צרף צורף.