אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תפא

סימן תפ

שם אבי האשה מעריסה ניסן צבי וכן עולה לתורה ובפי רובא דרובא נקרא ניסן הירש רק מקצת דמקצת קוראין לו נתן הירש ולפעמים משיב דשמו ניסן הירש. נראה להשמיט שם נתן הירש דהא בשנים או שלשה קוראין אותו בשם אחר דעת חא"ש סי' ב' דא"צ לכתבו רק ד"ח בלקוטי שו"ת הגיה עליו דצ"ע ומשום דרובא מרים ופורתא שרה דמבואר בש"ס דצריכין לכתוב שניהן ה"נ אפשר הוי פורתא ע"י שנים ושלשה אבל בנ"ד גרע דבשלמא מרים ושרה שתי שמות נפרדות זו מזו ואין להן שייכות להדדי וכיון דקרו לה ועני מחזקת עצמה גם בשם שרה אבל זה דמקצת קורין לו נתן הירש אשתרבב משם ניסן דיש דוגשין מלואפום כקמץ והברת ניסן בפי העולם במלאפום ומחמת דקרובים השמות אינו מקפיד תמיד לומר שאין זה שמו וקורין לו ועני מחמת דקרובים השני שמות יודע שאותו קורין.

ועוד דבסדר מהר"ם גבי אבי שלום כתב דאין להחזיק שמו מחמת שהש"ץ קורא אותו בשם זה ועולה אם לא שמצוה להש"ץ לקרותו כן וכ"כ בטי"ג גבי ישעיהו ישעיה וכ"כ עוד בלק"ש סעיף י"ט ובס"ק כ"ף שם כתב דאם אין העליה לס"ת בשם שמעיהו רק על דרך המיעוט א"צ לכתבו שקריאת הפורתא לס"ת אינו עושה רושם דעושה הש"ץ כן מעצמו עיי"ש והרי אבי שלום ואבשלום וכן שמעיה ושמעיהו שתי שמות חלוקין ומ"מ אם הש"ץ לפעמים קורא אותו מעצמו אף שעולה ע"י קריאתו כן אין זה מחזיק שמו ועכצ"ל דל"ד לפורתא שרה.

ועוד דיש כאן לפקפק איך לכתוב נתן בתי"ו או בסמ"ך כיון דאשתרבב משם ניסן כמו דפליגי הפוסקים בשעריל אם לכתוב בשי"ן או בסמ"ך ובטי"ג גבי נתן וקורין אותו נטע גמגם למה לא כותבין נתה בתי"ו כיון דאשתרבב מן נתן ודעת הג"מ גבי שעיה צלאל שיע שלא להשגיח בקריאת העולם וכשכותבין על שמות הללו דמתקרי יש לכתוב דמתקרי ישעיה בצלאל יהושע כיון דעיקר שמו כך וה"נ בנ"ד כיון דנכתב עיקר שמו שעולה לתורה וחניכה שהרוב קורין אותו סגי ואם לא נתן לא עיכב משא"כ בשינוי ויתר יש חשש דיעבד לכן מוטב לכנוס בספק חסרון כמ"ש רמ"א בסימן קכ"ח ועיין רמ"א סי' קכ"ט ס"א.

וביש"ש דגיטין פ"ד סימן ל"א ס"א כתב אצל שם הוא בד"ה ואם כינוי שלו איצל וידוע בקבלה ששמו המובהק אצל כותבין אצל ואם א"י רק על פיו שאומר כך היו קוראין אותו לס"ת אצל נראה שיש לכתוב איצל מאחר שאפילו לא נכתב רק הכינוי כשר א"כ מוטב לכתוב איצל דשמא קראוהו בטעות אצל ושם העיקר שלו היה יצחק ונמצא שינה שמו ממש עכ"ל וקשה הא מ"מ קרו ליה לתורה אצל ועולה ויהא כהחזיק שמו ונהי דאיצל כינוי ליצחק מ"מ יכתוב שניהם אצל ואיצל כרובא מרים ופורתא שרה אע"כ מה שנקרא בטעות ושלא מדעתו וצוואתו אין לכתבו וכך לי נתן וניסן כאצל ואיצל ואף דבביאור לברכת המים חולק איש"ש וס"ל דאם רגיל לעלות לס"ת אצל יש לכתוב כן אפילו אם קראוהו בטעות דמ"מ מחזיק שמו כן כיון שעולה בשם זה תמיד היינו כיון שעולה לתורה בשם זה תמיד דוקא ולע"ד דעת היש"ש דבשלמא אם היו כותבין בגט איצל דמתקרי אצל הוי א"ש כיון דנקרא בשם זה לתורה שייך שפיר דמתקרי אפילו יהא על פי טעות דהא אמת דמתקרי כן אבל חשש היש"ש איך לכתוב אם איצל דמתקרי אצל שמא שמו מלידה ועיקר כמו שעולה לתורה אף דאיצל נקרא בפי כל כיון דאצל שם הקודש ומלידה ולתורה זה שמו העיקר וצריך להקדימו ואם יקדים אצל בלא יו"ד שמא אין זה עיקר שמו וכיון שנקרא בטעות ושם איצל לא נמשך רק משם יצחק ונקרא בפי כל צריך להקדים שם איצל דאיך יעשה העיקר לשם שנקרא בטעות ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועיין מ"ש לעיל סימן תע"ד וסימן תע"ח.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה