אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תסה

סימן תסד

מי שאמר בחלום הרי עלי נדר שלא להלוות לשום אדם הנה בשו"ת רשב"א סימן תרס"ח מי שנדר בחלום שלא יאכל בבית פלוני בהיתר בפני שלשה סגי אך בתשובת הגאונים ראה מי שנשבע או נדר בחלום מביאין עשרה בני אדם דידעי למקרי ומרחמי ליה ומתירין את נדרו ובחרטה כמי שנדר או נשבע בהקיץ וראוי להתנהג לכל אדם כך עכ"ל וביו"ד סימן ר"י ס"ב מייתי פלוגתא בזה ודעה ראשונה דנודר בחלום אינו כלום וצל"ע על הרשב"א דהא כיון שנדר שלא יאכל זה לשון שבועה דאוסר עצמו לאכול רק פתח בנדר ודעת הרשב"א הובא בר"ן ריש נדרים דף ב' ע"ב דנדר שאמר בלשון שבועה כגון הרי עלי נדר שלא אוכל אינו כלום ועש"ך יו"ד סי' ר"ו סק"ט וא"כ כיון דבהקיץ אינו כלום למה בחלום אסור.

וגם לדעת רמב"ן שהביא הר"ן שם וביו"ד סי' ר"ו בשם יש מי שאומר דאסור משום יד צ"ע בנ"ד כיון דשבועה לא חל על דבר מצוה כדאיתא בנדרים דף כ"ז וביו"ד סימן רל"ט ס"ד ונדר חל על דבר מצוה והטעם דנדר אוסר החפץ עליו משא"כ שבועה אוסר עצמו על החפץ כמבואר שם והכא נדר שלא להלוות דאסר עצמו להלוות הל"ל דלא חל כלל דהא להלוות מצוה מן התורה כמ"ש אם כסף תלוה את עמי ואיתא במכילתא דהאי אם אינו רשות והובא שם בפרש"י פרשת משפטים אך בראבי"ה שהביא המרדכי והש"ך סימן רט"ו סק"ה אם נדר שלא יחזיר ההלכה לאחיו פתח לו בחרטה והתיר נדרו וצוה להלקותו על שנדר לבטל מצוה עיי"ש הרי דגם כה"ג חל הנדר וכן מבואר ברמב"ן שעל נדרים פרק שני כל שאמר נדר בין דאמר זה בין דאמר עלי איסור חפצא עליה הוא וכל דין נדר עליו משום ידות נדרים ומבואר בריטב"א ונמ"י שם פירושו אם התחיל בלשון נדר וסוף דבריו בלשון שבועה דהיינו שלא לאכול בשר וכה"ג דין נדר יש לו ואיסור חפצא הוא וחל על דבר מצוה עיי"ש ועוד הלא כאן נדר שלא להלוות לשום אדם והמצוה רק כסף תלוה את עמי ואפילו נדר שלא להלוות לשום ישראל מ"מ הרי כתבו בתוס' שעל התורה פ' משפטים על פסוק אם כסף בשם ר"י חסיד דלכך נכתב בלשון אם לפי שפעמים הוא רשות כגון הלוה ואינו משלם עכ"ל וא"כ כולל מצוה ורשות וחל גם על דבר מצוה כדאיתא ביו"ד סימן רל"ו ס"ה ורל"ח ס"ו ורל"ט ס"ד.

אך נראה סגי בשלשה וא"צ עשרה להתיר לו דהא מה דהחמירו הגאונים להצריך עשרה משום דנדר בחלום כמו נידוי בחלום דצריך עשרה משום דמן השמים הוא לפי דעת הגאונים כמ"ש הב"ח ביו"ד סימן ר"י ס"ג וכ"כ בש"ך שם סק"ד דלמדוהו הגאונים מנידוי בחלום המבואר ביו"ד סי' של"ד דצריך שיתירו לו עשרה ועש"ך סימן של"ד סקנ"א וסקנ"ג וא"כ תינח נדר לדבר הרשות אבל נ"ד דהנדר לבטל המצוה ודאי לא משמים הוא והיה מקום לומר דא"צ היתר כלל דעד כאן לא פליגי הפוסקים בנדר בחלום אם צריך התרה אלא בדבר הרשות אבל לעבור על המצוה י"ל דמודו הגאונים דאינו כלום שאין כאן לא פה ולא לב כמ"ש הרא"ש כלל חי"ת סי"א והובא בב"י וטו"ז סימן ר"י ועוד דהוה ס"ס דפלוגתא אם נדר בלשון שבועה חל ואם נדר בחלום חל אלא דהוה דשכ"מ מ"מ ודאי בשלשה מתירין סגי.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה