תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תסב
אחד מבני העיר היה לו דו"ד עם הקהל והלך רה"ק ודן עמו בעיר אחרת ונתחייב רה"ק ומסרבים הקהל לציית הד"ת באמרם שלא שלחוהו לרה"ק לדון.
הנה אם נתמנה רה"ק לבדו לפקח בעסקי הקהל מחויבים הקהל לקיים הפסק דכל מה שעשה בעסקי הקהל עשוי כדאיתא בירושלמי בפ' בני העיר והובא במרדכי פ"ק דב"ב סימן תפ"ב אבל אם סמכו לו טובי עיר הרי לא עליו סמכו לגמרי לעשות מה שבלבו לפי שכלו ואין לו רשות לעשות בלתי הסכמת טובי העיר רובם עכ"פ אם כן אם עשאוהו טובי הקהל מורשה לילך לידון סגי דגם אחר יכולים לעשות מורשה כמ"ש בשו"ת הרא"ש כלל וא"ו סכ"ד אבל אם לא עשהו טובי העיר מורשה הוי רק כשותפים שהלך אחד מהם לדון עם אחר בעסק השותפות כדאיתא בחו"מ סי' קע"ו סכ"ה בהג"ה.
לכן אם הקהל נתבעים אפילו היה הד"ת בעירם אין מוכרחים לקיים הפסק כדאיתא בחו"מ שם ואם היו תובעים מ"מ כיון שלא ישבו הב"ד בעירם א"צ לקיים דכך אם אחד מהשותף לא היה בעיר או זה שדן הלך לידון בעיר אחרת מ"מ לא היה בעיר שנעשה הפס"ד.
והנה איתא בחו"מ שם די"א שאם לא היה בעיר שיכול לתבעו לזה שנית יכול להחרים עליו שלא ידע שירד שותפו עמו לדין והטו"ז כתב דגם כשהיה בעיר ויכול לשנות בטענות יכול אידך להחרים אם לא נעשה שלוחו בטענה זו שטען שותפו בב"ד וכ"כ בנה"מ ואנן נוהגין כ"מ שכתוב דיכול להחרים מחויב לקב"ח כמ"ש האחרונים בחו"מ סי' פ"ב ס"ט.
אך נראה דטובי העיר א"צ לקב"ח לפימ"ש מהר"י ווייל סימן קכ"ד דאם יש הכחשה בין בעלי הודאות הממונים מהקהל על הטלת מס עם אחד מהקהל בעסקי המס נאמנים בלא קבלת חרם ושבועה וכ"פ מורו מהר"י מולין ז"ל וכן קבל מרבו מהר"ש וראייתו מפ"ק דב"ב דף חי"ת ע"ב דאיתא שם הימוניה הימניה וכתב מהר"ם דגבאי צדקה נאמנים לומר שהלוו לכיס של צדקה והטעם שהקהל האמינו להם וה"ה לגבי בעלי הודאות את"ד אם כן ה"נ בשאר עסקי הקהל נאמנים הטובים בלא קב"ח לכ"ע ומ"מ אפשר דלא עדיף ממ"ש בחו"מ סימן ע"א ס"ו דאין הנאמנות מועיל שלא להחרים ח"ס דה"נ בטובי העיר פטורים רק מכח דהימנוהו.
ובפ"ק דסנהדרין דף חי"ת כתיב כי אתה תבא וכתיב כי אתה תביא אמר ר' יוחנן משה אמר לו ליהושע זקנים שבדור עמך והקב"ה אמר ליהושע טול מקל והך על קדקדן פרנס אחד בדור ולא שני פרנסים והובא בפרש"י בפרשת וילך והיא חידוש דח"ו אמר משה מלבו וראיתי בש"ח שאצל המזרחי דתירוץ שלענין עצה תטול עצה מהזקנים אבל לענין הכח והממשלה לא יהיה רק לך לבדך עכ"ל ועדיין ק"ק אם אין לו לעשות רק בעצת הזקנים אם כן אין הממשלה לו לבדו ונראה לפימ"ש בשו"ת הרשב"א שבב"י חו"מ ס"ס י"ג דאין רוב אלא מתוך הכל מתוך משא ומתן של כולם אבל אם המיעוט מן הנבררים לא היו או אמרו א"י לא מהני דשמא אם היו כל הנבררים היו המיעוט נותנים טעם והיו מודים להם הרוב וכ"כ בהג"א בפ"ק דסנהדרין עיי"ש ואם כן הכל אמת דמשה רבינו ע"ה אמר ליהושע שיעשה בעצת ודעת זקני הדור והקב"ה אמר לו באם לא יכשר בעיניו עצת הזקנים אזי לא יציית להם ויכריחם לדעתו אבל היינו אחר שכבר נתייעץ עמהם אבל בלא עצה לא יעשה דשמא אם היה מתייעץ עמהם היו נותנים טעם עד שהיה מודה להם ולפ"ז אאת"ל כיון דמינהו הקהל לרה"ק יש לו ממשלה אף על הטובים לעשות בעל כרחם היינו אחר שנתוועדו יחד ודעתו היפך מדעתם אבל אם לא נתייעץ עמהם אין מועיל כלום עשייתו דלא עדיף מן רוב נגד המיעוט.