תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תלב
ומה ששאל בר אווזא שנשבר רגלה במקום צוה"ג ואח"כ נקשר היטב שאש״יי ועדיין צולעת ואחר כ"א יום מעת שנקשר התחילה להטיל בצים ואיתא בשפ"ד סימן נ"ו דמותרת אך בלב"ש סי"א ס"ח כתב בנשמט השוק מהקוליות דל"ה נקשר אם צולעה עדיין ונראה לי דשאני התם כיון דצולעה רגל"ד דעדיין ניזוז בתוך החור ולא נתחבר היטב משא"כ הכא הא דל"מ כ"א יום ולידה מיום שנשבר דשמא מחמת דריסת הרגל מתקלקלין הגידין מן השברים אבל כשנקשרו אפילו שע"ש היטב א"א שיקלקלו הגידין כיון דהשברים אין זזין ממקומן והא דצולעה משום כאב בעלמא דאלת"ה גם כשצולעה מחמת הכאה ולא נשבר הרגל ניחוש דנתקלקל הגידין מחמת דריסת הרגל בדוחק.
ב
עוד שאל על מה נהגו שלא יתפללו אבלים לפני העמוד במנחה ע"ש הא עדיין חול הוא נראה לפי המבואר בכונת מנחה ע"ש דאז מתחילין לעלות העולמות מכח קדושת שבת ואיתא מהבעש"ט זצללה״ה בפירוש הודו שאומרים אז לפני מנחה על עליית נה"ק המלובשין תוך הקליפות ועולין לקדושת שבת ועליהם הכונה יראו ישרים וישמחו בעלייתן לקדושה ומה"ט נראה מה דנוהגין אנשי מעשה כשהם אבלים ב"מ ללבוש בגדי שבת סמוך למנחה ע"ש