תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תכג
ראובן היה לו חצר אצל חצרו של שמעון ורצה שמעון לבנות בחצרו ולהעמיד הכותל על קרקע של ראובן ונתפשרו שיהא לראובן זכות באותו כותל לסמוך אצלו איזה בנין ולהעמיד על הכותל קורות וכדומה ונתן שמעון שטר על זה לראובן אח"כ מתו רו"ש ומכרו יורשי ראובן הבית והחצר לאחר ונכתב בשטר מכירה שמכרו לפלוני הבית והחצר וכל הבניינים שבתוכו וכל השייך לאותו בית והחצר אח"כ רצה קונה זה לסמוך בית אצל כותל הנ"ל ונודע לו שיש שטר אצל יורשי ראובן שטר הנ"ל שנתן שמעון לראובן ותבע אותו קונה השטר מיורשי ראובן והשיבו אף דאין השטר שוה אצלנו עכשיו כלום מ"מ כיון ששוה הרבה אצל הקונה שלא יוכלו יורשי שמעון למחות בו ולסמוך אצל הכותל לכן אין אנו נותנים השטר בלא דמים.
הנה יל"ע אם קנה הקונה זכות זה מן יורשי ראובן דלכאורה הסמיכה דשאב"מ אך ראובן היה לו קנין בגוף הכותל מחמת פשרה שעשה עם שמעון וזה קנה גם קונה זה והוי דבר שיש בו ממש והוא כדאיתא בחו"מ סי' רי"ב ס"ב.
ועוד יל"ע כיון דלא ידע הקונה בשעת מכירה מזכות זה יהא כקונה דבר שאין מינו ידוע דלא קנה כדאיתא בחו"מ סי' ר"ט באומר לחברו כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך דלא קנה דהוי כמשחק בקוביא כיון דלא ידע מה שיש בתוכה ה"נ לא ידע מה שייך לאותו בית וחצר אך י"ל שאני הכא דעיקר קניינו הבית והחצר אשר בעיניו ראה ובעד זה נתן דמי המכירה ואפילו לא ימצא עוד שום דבר זכות שיהא שייך לאותו בית אם כן ל"ל דלא סמכה דעתו כמו התם דקנה רק מה שבתוכה ואולי אין בה רק תבן ושדי מעותיו בכדי משא"כ כאן וזה הוי כמו מתנה שכתב בשו"ת לחם רב סי' ר"א דקונה נמי דבר שאין מינו ידוע כיון שאינו נותן דמי מחירו ה"נ לא בעד זכות זה נתן דמים דהא העיקר אצלו הבית והחצר מה שעיניו ראו.
ואפשר עוד דליכא בכגון דא משום אסמכתא כיון דכן דרכן של קנין בתים וחצרות לכתוב דמוכר לו כל זכות השייך לאותו מקח כיון דלפעמים יש לבעל הבית זכות בהיער לחטוב עצים או זכות בשכירות הרגאל השייכים לאותו עיר או שאר ההכנסות והרבה פעמים עדיין אין ידוע ללוקח בשעת מקח איזה זכות יש למוכר.
ועדיין יל"ע נהי דקנה אותו זכות אבל השטר לא נקנה רק בכומ"ס אמנם מבואר בחו"מ סי' ט"ז ס"ד האומר לחברו שטר שבידך זכות יש לי בו אם הלה מודה שיש לזה בו זכות חייב להוציאו בב"ד וב"ד יעתיקו מה שכתוב בו מזכותו הרי דמחויב מחמת שלא יהא כובש עדותו או משום משיב אבדה אלא דהתם אין צריך ליתן השטר ממש רק ב"ד יעתיקו כי גם בעהש"ט יש לו צורך בו לזכותים שיש לו בו אבל כאן דאין ליורשי ראובן שום זכות בו ואינו שוה רק לצור עפ"י צלוחותו צריך ליתנו להקונה למען יעמדו אצלו וישמרנו להיות לו לראיה נגד יורשי שמעון אם יצטרך לאחר זמן גם בדא"ה דלא ירצו לפסוק עפ"י העתקה זולת ע"י גוף השטר עם חתימת שמעון וע"ח של השטר כי מי יודע מה יולד יום.