אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תטז

סימן תטו

שאלה ש"ץ שטעה והתחיל בליל שבת שחל בו יום ראשון של פסח ברכת מעין שבע וכבר אמר בא"י או"א אם לגעור בו שיפסיק הב"י בא"ח סימן תפ"ז הביא מהרד"א דנהגו לאומרו אלא דסיים הב"י דעכשיו פשט המנהג שלא לאמרה ועפי"ז סתם כן בש"ע ואני ראיתי בספר תניא רבתי בהלכות פסח סי' מ״ט שכתב וז"ל בשני יו"ט של פסח מתפללין שבע ברכות ולילי שבת אין מזכירין של יו"ט בברכה אחת מעין שבע שאלמלא שבת אין ש"צ יורד לפני התיבה ערבית וכל שאר ימים טובים שוין בזה עכ"ל הרי דפסק לומר הברכה מעין שבע וזה היה בהעלם עין מן הב"י ואחרונים.

גם בברכ"י בא"ח סימן תרמ"ב בשיורי ברכה הביא מהגאון הרמ"ע באלפסי זוטא דנהגו ליל פסח שחל בשבת שלא לומר ברכה מעין שבע הואיל וליל שמורים הוא וניחא במקום שגומרים ההלל בבית הכנסת לפרסומי ניסא ואם ירצו לומר זה וזה שפיר דמי והלל באחרונה ובמקום שלא נהגו לגמור הלל בערבית צריך ש"ץ עכ"פ לאמר ברכה מעין שבע עכ"ל וסיים הברכ"י ואני שמעתי שעפ"י האר"י זצ"ל א"ל ברכה מעין שבע ליל פסח עכ"ל והובא בזכל"א הנה מ"ש הברכ"י ואני שמעתי שעפ"י האריז"ל אין סתירה כי עפ"י האריז"ל גומרין ההלל בבית הכנסת וגם הרמ"ע נראה שנתכוין לסודן של דברים ועכ"פ חזינן דעת הרמ"ע אף דנהגו שלא לומר מ"מ אם ירצו לומר שפיר דמי ואם כן אם נניח להש"ץ לגמור אין בו חשש ברכה שא"צ כי יש לו על מה לסמוך על מנהג שהביא הרד"א ועל התניא רבתי ועל הרמ"ע אבל אם נכריחו להפסיק אזי ודאי תחלת הברכה יהא לבטלה לכ"ע וגם גדול הבושה שלא לביישו ברבים מאחר שיש לו על מה לסמוך וגם בספר נהר שלום להרב מוהר"ר שלום שרעבי פסק לאומרו ומי לנו בקי בכתבי האריז"ל כמותו.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה