תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תה
תפילין מסופר מומחה שנגעו התגין דשני ראשי העין דשמע זה בזה ולא נשתנה צורת העין ואמר הסופר דיש לדמותו למה שפסק הקס"ת בחקירה ה' כהמג"א סימן לב' ס"ק כ"ט באם קוצה השמאלית דיו"ד נוגעת בא' להכשיר בגרירה בתו"מ שלא להצריכן גניזה ומסופק אם יוכל למכרם בדמים יקרים כדרך הקונים ממנו יען הוא מפורסם לסופר מובהק דשמא הקונה מקפיד יען שיש דעות הפוסלים.
הנה אליהו רבה סימן ל"ב סק"ח כתב אם מחובר מתג מאות לחברתה וגופי האותיות ניכרת כל אחת בפני עצמו יש להחמיר בדאפשר עכ"ל לכאורה משמע להחמיר שלא יועיל גרירה דאל"כ בודאי אפשר לגרור.
אך לענין ספקו במכירתן יעיין בספר חסידים סי' תק"ז שכתב לא יכסה אדם מום ב"ב אם יש להם מעשים רעים שאלו היו ידעים לא היו מתחתנים בהם לכך יפרסם וכן לענין צדקה שאם היו יודעים לא היו נותנים להם הרבה יגיד לנותנים את"ד וק"ו כאן דמוכר ולוקח המחיר בעצמו ואלו היו הלוקחים יודעים לא היו נותנים כ"כ ויעיין בשו"ת השיב משה חיו"ד שאלה נ"ב בד"ה והנה אי בעינא דכתב מן התשב"ץ דאפילו ודאי כשר רק אינו מן המובחר פטור מלשלם שכר הסופר.
ויעיין בשו"ת חיים שאל ח"א סימן ע"ד אות ל"ה במי שקנה כסתות ואח"כ נודע לו שהרב פרח שושן כתב דלכתחלה יש לחוש לאיסור כלאים משום גזרה אבל בעיקר הדין אין בהן אפילו איסור דרבנן יכול לחזור מהמקח כיון דלכתחלה יש לחוש פרשי אינשי ונקרא מום והובא בזכל"א ח"ב בערך אונאה ואף דהתם כמות שהן עתה יש לחוש לכתחלה משא"כ הכא דמכשירין להניחן לכתחלה כדי שלא להצריכן גניזה מ"מ אם הלוקח בחזקת שאינו אוכל מדבר שהורה בו חכם וכ"ש תפילין מצוה תמידית ואין רצונו בתפילין כאלו חשוב מום לגביה כיון דלא הוכשרו רק בדיעבד ואפילו הסופר מוכרן בזול יותר משאר תפילין ויעיין ר"ן רפ"ב דקידושין שכתב וז"ל אבל מי שנתכוין לקנות דבר חשוב מעט שנאמר שיהא בידו של מוכר להשלים לו בדמים אינה תורה והב"ח בחו"מ סימן רל"ג כתב שלא יעלה על הדעת כלל לומר במי שדעתו לקנות דבר חשוב שיהא בידו של מוכר להשלים לו בדמים וכן עיקר הלכה למעשה עכת"ד ואף דהם מיירי כשגילה הלוקח דעתו דרוצה ליקח דבר חשוב מ"מ הה"ד במי שנודע מעניינו שדעתו לקנות תפילין חשובים אשר אין בם גמגום ואם בארבע מינים שבלולב הרבה מקפידים כ"ש בתפילין שהם תמידים.