תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תג
שאלה רו"ש באו לפני שני אנשים להתפשר כי ראובן היה לו שט"ח על שמעון ושמעון היה לו טענות פרעון וקבלו בקאג"ס ולא פרשו שמחייבים עצמם ועתה אין התובע רוצה למחול הסך שאמרו הפשרנים הנה בחו"מ סימן י"ב ס"ז כתב רמ"א י"א כשמקבל קנין על הפשרה צריך להקנות לו החפץ שלא יהא ק"ד כמו שיתבאר לקמן סימן ר"ג ובסימן ר"ג ס"א סתם רמ"א דק"ד ל"מ וכן בסימן רמ"ה ס"ב כתב רמ"א דמהר"ם פסק דקנין אתן לא מהני נראה דכן מסקנת רמ"א ומ"מ כיון דבסי' י"ב כתוב בלשון וי"א י"ל הנתבע קי"ל אמנם כיון דאם הנתבע לא ירצה לקיים הפשרה דודאי אי אפשר להוציא מידו כיון דמוחזק ממלא גם לתובע אין להכריח משום דקנין התובע קנין בטעות הוא דהתובע לא קיבל בקנין רק משום דגם הנתבע קיבל בקנין ואם ידע דנתבע יוכל לחזור גם הוא לא היה מקבל בקנין וכ"כ התוספת בפרק איזהו נשך דף ס"ו בסד"ה ומניומי וכה"ג כתב הרא"ש בב"מ דף ע"ז ס"ז לענין עייל ונפיק אזוזי וכ"כ נה"מ סימן קצ"ה ס"ג וכה"ג כתב הרשב"א בתשובה תתקי"ג הובא בב"י חו"מ סי' קע"א סל"ג וכ"כ בשו"ת רש"ל הובא בטו"ז יו"ד סימן רל"א לענין נדר אך לכאורה דעת הרמב"ם וחו"מ סימן ר״ז סי"א אינו כן דהרי ס"ל באומר לוקח אם אחזור בי ערבוני מחול לך ומוכר אומר אם אחזור בי אכפול לך ערבונך דאם מוכר חוזר אין צריך לכפול הערבון ואם לוקח חוזר ערבונו מחול אך בערך ש"י שם כתבתי דגם רמב"ם וש"ע מודים לסברת התוס' אלא דס"ל דמיירי דאף דא"צ המוכר להכפיל הערבון מ"מ קנה לוקח נגד הערבון וכמ"ש הסמ"ע שם לכן לא אזלינן בתר אומדנא דלוקח עיי"ש ואם כן הכא דלא נתקשר נתבע כלל דהא קניינו לא מהני כיון דמוחזק ממילא אזלינן בתר אומדנא דתובע דלא נתקשר בקנין רק על דעת שיהא גם נתבע מוכרח לקיים הפשר.
ועוד די"ל ס"ס שמא לא מהני כלל קנין התובע דהוי ק"ד ואת"ל דמהני בעלמא מ"מ כיון דשניהם קבלו בקנין וקנין הנתבע ל"מ כיון דמוחזק וי"ל קי"ל לא מהני נמי קנין התובע כדעת התוספת ושאר פוסקים שהבאתי ואף דבס"ס אין מוציאין ממון מ"מ כיון דיש שטר לתובע מהני ס"ס להוציא ממון כמ"ש נה"מ בדיני תפיסה סכ"ד אך אם ליכא לתובע שטר בעדים רק וועקסיל בחת"י לוה כיון דאינו גובה בו ממשעבדי י"ל דלא מצי לאפוקי בס"ס ומ"מ י"ל מטעם ראשון שכתבתי דגם תובע אינו מוכרח לקיים הפשר כיון דנתבע יכול לחזור בו.