תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שפח
שאלה יהודי דר בכפר והוציא גוי ש"ר על בתו הבתולה שיש לה שייכות עם שני נכרים ולא אמר בפירש שזינתה וע"י הקול נסעה מבית אביה למקום אחר ושהתה ג"ח ועי"ז נתחזק הקול ביותר שמחמת עוברה שהתה עד שילדה אבל עדות ליכא לא על שום הכרת עובר או פריצות ונשתדכה לכהן והוא לא ידע מכל זה והנה ראה בעצמו בשו"ת חת"ס חא"ע ס"ח דמיקל בפנויה כדעת הב"ח אלא דהצריך לאיים עליה ואביה וחתנה ולהטיל ח"ס ובחת"ס שם כתב דל"ל ס"ס שמא לא זינתה ואת"ל זינתה שמא לכשר כיון דרוב אשר באותו כפר נכרים ודעת הטור א"ע סוף סימן וא"ו דסתמא הבועל הולך אצלה אם כן כל דפריש מר"פ יעיי"ש וזה אינו רק לפי מה שהסביר הפרישה סברת הטור שם ולא כב"י וב"ח וטו"ז דלדבריהם גם להטור הוא ספק השקול מי הלך אצל מי ולי נראה דיותר מסתבר שזינתה עם כשרים ולא עם נכרים כמ"ש ב"ש בסי' ד' ס"ק נ"ב ועוד כיון דתחת רשות אביה היא ויראה מאביה ובית אביה שלא ירגישו יותר יש לתלות שהלכה אצל הבועל וכל קבוע כמע"מ.
מלבד דזה דס"ס ל"מ אם ספק אחד מהם רובו לאיסור במחלוקת שנויה כיון דס"א מחצה להיתר כשמצטרף עוד מיעוט מספק שני הוי רוב להיתר כמ"ש הפנ"י בקו"א פ"ק דכתובות אות כ"ח נ"ל דבכגון זה דנ"ד י"ל כ"ע מודו דהנה איתא בבכורת דף כ"ף דרובא דתלי במעשה לא אזלינן בתריה וכתב רמב"ן שם דמיעוט שאינו תלוי במעשה עדיף מרובא דתלי במעשה והגם דיל"ד מנ"ל דעדיף עכ"פ מוכרח דשקולין ואם כן בספק זינתה הצד דלא זינתה חשוב כרוב נגד הצד דזינתה דתלי במעשה דאף דכתבו תוספת ביבמות דף קי"ט דממילא בא שאדם נזקק לאשתו ולא חשיב תלי במעשה היינו באשתו אמרו ולא בזנות וכ"כ האחרונים ואם כן אף דספק שני אם נבעלה לכשרים רובא לאיסור מ"מ מהני כיון דספק אם זינתה רובא להיתר ובח"ר פ"ק דחולין דף י"ב כתב נמי מלתא דהויא ממלא שכיחא טפי מרובא דתלי במעשה.
ומ"ש מעלתו דכאן איכא לברורי ע"י רופאים יעיין חמ"ח סימן ס"ח סק"ג דאין אנן בקיאין בשום בדיקה לדעת אם היא בעולה ועוד היכא דאיכא הפסד מסיק הש"ך ביו"ד ס"ס ק"י דא"צ לברר ואין לך הפסד גדול מזה דלאו ארח ארעא לזלזולו בבנות ישראל כדאיתא בפ"ק דכתובות דף יו"ד ע"ב ומ"מ נראה דיש לעשות כמ"ש החת"ס שם לאיים עליה ואביה ולהטיל ח"ס ואם נודע גם להחתן מן החשש יש להזהירו גם כן כמ"ש שם בחת"ס אף די"ל נידון החת"ס חמיר מנ"ד דהתם בא הקול מחמת דנכרית ראה כריסה בין שיניה ושינוייא דאביה שינוייא דחיקא מ"מ ה"נ יש להחמיר אף דכשהיתה בבית אביה לא הוכר עוברה ואם איתא דילדה בג"ח שהיתה במקום אחר כבר היה לה ששה חדשים בביתה ורוב יולדת לטי"ת וניכר עוברה לג"ח כדאיתא בפ' החולץ דף ל"ז שאני זונה דמסתרת עוברה.
ואף דדברי עכו"ם אין בהן ממש לאסור על פיו וגם לא אמר בפירש שראה שזינתה ואלו ראה היה מגלה יותר דעכו"ם מפעי פעי כדאיתא בחולין דף קל"ז מ"מ הא כתב בשו"ת מהרמ"ל סימן ס"ו דאם יש רגל"ד יש לאסור עפ"י עכו"ם והובא בנה"ך יו"ד סימן מ"ח ואפשר ה"נ מה שנסעה מביתה ושהתה ג"ח הוי רגל"ד אף די"ל מחמת כיסופא מן הקול ערקה עד שישתקע הקול מ"מ אדרבה היה לה לישב בבית אביה שלא יתחזק הקול יותר ואם כן הוי תרתי לריעותא דכל ריעותא מעידה על חברתה דכה"ג חיישינן דמקולקלת ביו"ד סימן ל"ז ס"ב וכיון דע"י שנסעה מביתה יש לחוש לדברי העכו"ם ליכא צד להקל שמא מכשר נתעברה דהא אומר דיש לה שייכות עם שני גוים וגם ליכא צד לומר דרק פריצות חזא בה דהא הרגל"ד מראה על ריעותא דנתעברה כאשר מרגלא בפומא דאנשי ובתוספת ריש כתובות בד"ה שאם כתבו אף דזנות לא שכיח חשו חכז"ל שלא תשב עמו באיסור כל ימיו.
ועור כיון דכתב החת"ס דאם ילדה ודאי יכיר הבעל אם כן יש לחוש גם בספיקא דאיסור דרבנן כדאיתא בקידושין דף מ"ה ע"ב בהא דחיישינן שמא יבא האב וימחה אפילו לענין תרומה דרבנן משום דאפשר יתגלה למפרע האיסור ואם כן ה"ה בס"ס בדאורייתא.