תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שפב
שאלה בן ובת שמת מורישם ומד"ת אין לבת חלק ותובע הבן מאחותו שתתן לו כתב שאין לה חלק בהנחלה דירא הבן שמא תהא חייבת מס או שאר חוב ויטרפו בערכאות מחלקה גם אם ירשנה בעלה ואפשר לא יציית ד"ת כאשר שכיח ואחותו אינה רוצה רק שישלם לה הבן בעד הכתב וכבר נבוכו בזה כמה ב"ד והנה כבר כתבתי והוא נדפסה בערך ש"י חו"מ סימן סמך ס"ט דכייפינן לה ליתן בחנם ועתה באתי דהנה בקידושין דף ס"ה באומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך מבקשין הימנו ליתן לה גט אבל אין כופין די"ל לא ניחא לי למתסר בקרובתיה הרי דלולא ה"ט כופין שיתן לה גט אך י"ל דמשום טובתה אה"נ דיכול לומר לא אתן גט בחנם אלא תשלם לי אלא דמשום דלא תהו בראה לשבת יצרה כופין אותו ואף דתוספת פרק השולח דף מ"א ע"ב בסד"ה לא תהו כתבו הא דבחציה שפחה וחציה ב"ח לא כופין לשחררה אלא היכא דנהגי בה מנהג הפקר אף דשבת שייך בה היינו משום דלא מפקדא אפרו ורבו שמא גם לאחר שתשתחרר לא תתקיים עכ"ל מ"מ י"ל כיון דרבה יש לו הפסד דחציה שפחה לכן אין כופין משום ספק שבת אבל באומרת קדשתני דאין לו חסרון כופין משום ספק שבת אמנם הרי הר"ן בקידושין כתב שם דאי לאו משום דיתסר ע"י הגט בקרובותיה= ודאי כופין דמאי איכפת ליה וכגון זו כופין על מדת סדום הרי דלא משום שבת כופין אלא משום מדת סדום ובתוספת יבמות פרק ב"ש דף קי"א ע"ב בד"ה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה כתבו וא"ת מה הוא מפסיד אם חולץ לה ולמה אין כופין כדי להתירה וי"ל שהוא מתבייש בב"ד לחלוץ לה שתרוק בפניו עכ"ל.
וכתב הבית מאיר אבן העזר סימן מ"ח דלולא טעם דתוספת כפינן אותו על מדת סדום עיי"ש וא"כ ה"נ יש להבן פסידא עכשיו בלא כתב שלה דאם ירצה ללות מעות או ליקח סחורה בהקפה או למכור מנכסי אביו ימנאנו מללוות לו או ליקח ממנו דיחושו לעצמם פן תבא הבת או יורשיה ויקחו בע"כ חצי נכסים בערכאות כי שכיח הוא בזה"ז ואין להוכיח היפך זה מפ"ק דב"ב דף י"ב ע"ב דההוא גברא דזבן ארעא אמיצרא דבי נשיא כי קא פלגו אל פלגו לי אמצראי ואמר רבה כופין עמ"ס ור"י ס"ל דאמרי אחי מעלינא ליה כנכסי דבי בר מריון ופרשו תוספת ורא"ש ונמ"י דלרב יוסף אין בזה משום מדת סדום שהרי דינם לחלוק בגורל וזה שרוצה שיתנו לו בלא גורל מצו אמרי ליה לך שוה יותר כך ואם נטיל גורל ובאה לחלקנו תקנה אותו ממנו בדמים יקרים לפיכך אין לנו ליתן לך את שלנו הלכך מצו מעלי ליה כנכסים החשובים של בר מריון שהיה עשיר ולא ימכור קרקעותיו אנא ביוקר והלכתא כרב יוסף א"כ ה"נ תאמר הבת אם תרצה למכור חלקך ולא ירצו לקנות ממך ע"כ תשלם לי בעד הכתב דשאני התם דכל האחים יש להם חלק בשדה הסמוכה למיצרא של זה ושמא יפול הגורל על השדה הסמוכה לשדה המיצר שיהא לשאר האחים ואין כופין לאדם ליתן שלו לאחר משום מדת סדום משא"כ הכא דאין לבת שום חלק ונחלה ואינה נותנה משלה כלום וכה"ג כתב נמ"י בב"ק בשם הרא"ה וריטב"א בפרק כיצד הרגל דף כ"ף ע"ב שו"ר בישרש יעקב על יבמות דף קי"א ע"ב ובשו"ת בית שלמה חלק יו"ד חלק שני סע"ט ובשו"ת הגאון מהר"ר ענזיל ז"ל סימן כ"ח פסקו הכי דכופין הבת ליתן כתב להבן שאין לה חלק בעזבון אביה.