אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שעח

סימן שעז

שאלה גיזת בכור אי אסור בהנאה מן התורה או רק מדרבנן הנה בתוספת בכורות דף כ"ה כתבו דאינו אסיר רק מדרבנן והובא בנוב"ת סימן קצ"ג בלא שום חולק אבל בב"ח יו"ד סי' ש"ח ולבוש שם כתבו דהוא איסור דאורייתא ונ"ל דרמב"ן נמי הכי ס"ל דהרי בסוף ספר המצות מצוה ששית כתב דציפור מצורע אסור מן התורה מדתנן בסוף ע"ז דף ע"ד דציפורי מצורע ושער נזיר אוסרין בכל שהוא ואם היו איסורן מדבריהן לא היו אוסרין בכ"ש לפי שאין דבר מד"ס אוסר בכ"ש אלא בדשיל"מ כמבואר בפ"ק דביצה חוץ מאיסורי ע"ז שהחמירו בהן ויש להם עיקר מן התורה עכ"ל וע"כ מ"ש שאם היו אסור רק מדבריהן לא היה אוסר בכ"ש אף בדבר חשוב דהא מבואר בע"ז בגמרא שם דמתניתין לא קאמר רק בדבר שבמנין ואיסור הנאה וגם צפור דבר שבמנין וחם כן הא תנן בפ"ג דערלה מ"ג האורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד ידלק הבגד דלא בטל והרי אאת"ל משום דמלא הסיט חשוב הלא גם חשוב בטל אם אינו אסור מן התורה וא"ל משום דהוי דשיל"מ תם בהקרבה ובע"מ בשחיטה דאם כן אפילו פחות ממלא הסיט לא יבטל כדתנן בסיפא במוקדשין דאוסרין בכ"ש משום דהוי דשיל"מ וע"כ מיירי בגיזי בכור שנתלש מחי שאיל"מ כמ"ש בשדה יהושיע על הירושלמי הובא בגליון המשניות דערלה ועיי"ש בתוי"ט ותו"ח ורמב"ן זה היה בהעלם עין מכנה"ג סימן ק"י בהגה"ט אות ת' ומאו"ה הובא בפרמ"ג ריש סימן ק"י דסתמו וכתבו דדבר שבמנין גם איסור דרבנן לא בטיל והנה בפיה"מ לרמב"ם בערלה שם כתב ולא נאמר בזו תעלה לפי שלא נתן בהם הכתוב שיעור בשום פנים עכ"ל ואם אינו אסור רק מדרבנן הלא מן הכתוב אין בו שום איסור.

ואין לדחות דלעולם גם לרמב"ן צמר בכור איסורו מדרבנן והא דלא בטל דשאני משא מאכילה כיון דנושא כל הבגד כמו שמחלק המל"מ פ"א מהלכות משכב ומושב דזה אינו דאם כן אפילו פחות ממלא הסיט לא יתבטל והרי דוקא מלא הסיט דהוי דבר חשוב כמ"ש המפרשים והש"ך ביו"ד סימן ש"ח ובשילהי תמורה פריך גם בזה דליבטל ברוב ומשני בדעביד צפורתא ונהי דלרמב"ם גם בלא עביד צפורתא אינו בטל מ"מ פחות ממלא הסיט ליכא למ"ד ומ"ש המל"מ שם דדבר חשוב מה"ת ל"ב זה נגד דעת כה"פ ועוד מאי פריך בסוף תמורה דליבטל ברובא לימא הא דל"ב היינו מדרבנן משום דנושא כל הבגד בב"א ועוד הא הרמב"ן כללא כייל שאין דבר מד"ס אוסר בכ"ש חוץ מע"ז ולא אמר נמי חוץ ממשא בבת אחת אלא ודאי לרמב"ן צמר בכור אסור מה"ת ודבר שבמנין דל"ב רק באיסורי תורה ולתוספת צמר בכור רק מדרבנן אסור ודבר שבמנין גם באיסור דרבנן ל"ב ובהגש"ד סימן ל"ט בד"ה אמר ר' אברהם דדבר חשוב ואין איסורו מדאורייתא חד בתרי בטל והובא בארעא דרבנן סימן רל"ג ואם כן ע"כ ס"ל דגיזת בכור אסור מדאורייתא מדתנן אם נתערב כמלא סיט בבגד ידלק כל הבגד ואף דר' אברהם הנ"ל כתב שצריך להסיר אחד מ"מ גם בבגד יסיר מלא סיט אחד ולמה ידלק כולו ובהכי נדחה נמי דלא נחלק כהמל"מ דבמשא כיון שנושא כולו בב"א גרע מאכילה דאינו אוכל בב"א דמ"מ למה ידלק כולו יסיר מלא סיט ואינו נושא בבת אחת.

והב"י ביו"ד סימן ק"א הביא מהרמב"ם פט"ז ממ"א ה"ו דחתיכה מבב"ח או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורין מדבריהם בהנייה אוסרין בכ"ש והביאו בהגהות רמ"א שם לומר דגם איסור דדבריהם ל"ב להר"ל ועיי"ש ואין זה הכרח דהא מבואר ברמב"ם פ"ב מהלכות שחיטה ה"ג ובכ"מ שם דאסור מדאורייתא אלא שהוא רק מדברי קבלה שנאמרו בסיני וכבר פלפל בזה הרבה בפלתי שם וגם הפר"ח.

ולי נראה דבלא"ה אין ראיה דלא אמר הרמב"ם רק דבהנאה איסורו מדבריהם וכהאי לישנא כתב בפ"ב מגנבה ה"ח ואפשר ס"ל כפרש"י בפסחים דף כ"ב דמ"ד חולין שנשחטו בעזרה ל"ד אסור בהנאה וכיון דבאכילה מה"ת אסור לא בטל גם איסור הנאה דלא לזלזל בדרבנן.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה