תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שסג
בא גב"ע ממרחקים פלוני העיד על פלוני מכפר פלוני בעל פלונית בת פלוני מת ונתעסק עמו וקברו עוד בא ע"א שהלך לבקר את פלוני וראהו גוסס והוכרח לצאת כי הוא כהן ולמחר היה אצל הלויה ושאל הרב אם סגי בעדות הללו שלא הזכירו שם אבי המת ואם צריך ב"ד של שלשה להתירה ליקח חליצה כי ברמ"א סימן י"ז דמצריך ב"ד שלשה מיירי רק בע"א.
הנה מה שלא הזכיר שם אביו אין ריעותא כיון שהזכיר שם אשתו ושם חותנו כמ"ש בשו"ת הרא"ש הובא בבאה"ט סימן י"ז ס"ק ס"א אבל עד שני העיד רק שראה אותו גוסס ולא העיד שראה אותו שמת והכירו שהוא בעל פלונית וכל אחרונים דחו מ"ש הב"ש בס"ק י"ח ובס"ק צ"ד דאם העיד שראהו גוסס זה ג"י סגי ואף שאמר שהיה אצל הלויה י"ל ששמע שזה מת ומובל לקבר והוי רק עמפ"ע וליכא שני עדים כשרים מן התורה אך לפימ"ש הב"ש בס"ק קכ"ד כיון דאיכא כתובה למישקל הוי דין וצריך ב"ד ג' לה"ט גם אם יש שני עדים צריך ב"ד ג'.
אמנם נראה כאן דאין החכם מתירה להנשא אלא שתלך אצל אחי בעלה לחלוץ לה אין צריך עתה ב"ד של ג' דאין לשום אשה הזקוקה לחלוץ כתובה עד אחר החליצה כמ"ש תוספת בכתובות דף ס"א ע"א בד"ה מאן והרא"ש פרק החולץ סימן י"ג והגמ"ר פרק אלמנה ניזונית סימן ש"ח וריב"ש סי' ק"ד ואם כן עדיין ליכא רק גילוי מלתא דאשה זו ראויה לחליצה וכשתחלוץ אז בלא"ה צריכה ב"ד ויעיד לפניהם שמת בעל אשה זאת צ"ב יום וזה אחיו של המת ואחר החליצה הדיינים מתירין אותה להנשא מיד כדאיתא בסדר חליצה ואם כן סגי בב"ד זה וא"כ הבו דלא לוסיף על דברי רמ"א וב"ש דהצריכו ב"ד דצוחו על זה הפוסקים דחידוש הוא ואף דכתב הב"ש אף דלפעמים אין לה כתובה ל"פ היינו להתירה בלא ב"ד כלל משא"כ הכא דע"כ יתירו אותה ב"ד אחר החליצה ולפני החליצה לית לה כתובה אף דא"א בחנק ויבמה לשוק רק בלאו אם כן כשמתירין אותה לחלוץ הוי דיני נפשות הא אנן קיי"ל כמ"ד בשילהי יבמות דלאו כד"נ דמי אלא כד"מ כיון דבזמן הזה לא דנין ד"נ כמ"ש רמב"ן שם.
והנה לפי דברי הב"ש דצריך ב"ד של שלשה משום דהוי כדיני ממונות אם כן י"ל אם נתקבל עדות על מיתת הבעל בפני ב"ד של שלשה וכתבו הגב"ע ושלחו לפני ב"ד מומחים להורות אם מותרת להנשא ע"י עדות זו והשתי ב"ד יש בהם קרובים מב"ד זה לאחד מב"ד המומחים דאין יכולים הב"ד מומחים להתירה אלא יכתבו סברתם לפני ב"ד אשר קבלו העדות והם יתירוה כמ"ש כעין זה בחו"מ סי' י"ג ס"ו כמו דהתם א"א לב"ד הגדול לדון את הבע"ד כיון דצריכין הבע"ד לעמוד לפניהם מ"מ סגי דב"ד הגדול יכתבו דעתם לפני ב"ד שטענו לפניהם הבע"ד ה"נ הכל נגמר ע"י ב"ד שקבלו העדות לבד ולצורך גדול אפשר דיש לסמוך על הרא"ה שבר"ן ס"פ אשה שנתארמלה דדייני מלוה יכולים להיות קרובים לדייני קיום כיון דבלא"ה צווחו כל הפוסקים על דברי הרמ"א שבאבן העזר סימן י"ז סל"ט מה דצריך ב"ד הא הוי רק כהוראות איסור דחכם אחד יכול להורות גם לקרובו והטו"ז ואחרונים כתבו דאין צריך ב"ד רק לקבלת העדות והנה הצעתי דברי לפני חכ"א אם דיינים המתירים קרובים לדיינו קבלת העדות יכולים להתירה והערני מחו"מ סימן מ"ו סכ"ב דפליגי אם דייני מלוה יכולים להיות קרובים לדייני קיום ולע"ד כאן יש להקל יותר כיון דדברי ב"ש חידוש מה שהצריך שהמתירין יהיו שלשה יש לעשות כמו ס"ס שמא הלכה כרובא דרובא הפוסקים דא"צ ג' רק לקבלת עדות ואת"ל כהב"ש שמא הלכה כהרא"ה הנ"ל ואף דבחו"מ שם נקט דעת הר"ן בסתם ודעת הרא"ה יש מכשירין מ"מ ה"נ ליכא רק דעת הב"ש אף דגם הצ"צ סימן קי"ג פשיטא לו דגם אם נתקבל העדות לפני ב"ד צריכה ב"ד להתירה וליתן לה רשות להנשא מ"מ רוב האחרונים לא ס"ל הכי ועוד דהצ"צ לא אמר אלא דצריכה רשות ב"ד להתירה כיון דב"ד שנתנו לה גב"ע לא הורו לה דמותרת להנשא צריכה הוראה להתירה אבל אפשר דמודה שיכולין ב"ד קרובים להתירה.