אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שנא

סימן שנ

ע"ד שאלתו אם מותר לשלוח נכרי להביא לו מי מלח והנכרי שואב בכליו וממלא לחביות הישראל והעם נוהגין היתר ובעיניו הוא איסור ברור חדא לפימ"ש במג"א סי' תמ"ז סס"ק ט"ז דמליחה פולט מכלי בשיעור שיתן מים על האש ויתחיל להרתיח דלא כהש"ך בסי' ס"ט ס"ק ס"ח א"כ בודאי אסור דמי יוכל לצמצם בשיעור קטן כזה א"ד ול"נ דלדבריו תקשי קושיות המחה"ש שם איך סתם ביו"ד בש"ע שם דאם מלחו בשר בכשא"מ מותר לחזור ולמלוח בה בשר שכבר נמלח והודח דה"ל לבאר שלא יהא מונח שם בכדי שיתן על האש ויתחיל להרתיח דתירוץ המחה"ש משום דפשיטא שלא ישהה שעור כבישה כמו להש"ך שלא ביאר הש"ע שלא ישהה כ"ד שעות ולדברי מעלתו אינו דומה שיעור כ"ד שעות דידוע והיא שיעור מרובה משא"כ להמג"א דמי יוכל לצמצם וסתמו שוהה שיעור מיעוט כזה אע"כ ממ"נ או כהש"ך או דגם להמג"א יש שיעור ידוע וכל אחד יוכל לשער וגם החוש יעיד שלא יתחיל להרתיח עד איזה מינוטין ופשוט דמה ששואב ומערה לחביות אין בו שיעור זה ומה"ת לחוש דהנכרי שוהה בחנם ואחזוקי איסורא לא מחזקינין.

עו"כ כיון דמי מלח א"א בהדחה אסור וכמ"ש רש"ל הובא בטו"ז יו"ד סימן צ"א סק"ב לענין להניח אוגרקיס מלוחים בקערה של נכרי ואף התו"ח אינו מתיר רק בשעה"ד א"ד וג"ז אינו דהא אם הושם היתר בכלי איסור מקונח והודח א"צ הדחה כמ"ש ש"ך שם סק"ג וכן הוא בסימן ס"ט סט"ז וש"ך שם ס"ק ס"ו וע"כ מה שהחמירו רש"ל ות"ח משום דס"ל סתם כלים אינם נקיים אבל המנ"י בכלל נ"ז ס"ק טו"ב בירר בראיות דסתם כלים נקיים חוץ בשעת הדחה או סכין ודלא כתו"ח עיי"ש ונוסף ע"ז יש לצרף דעת מהר"י מאורליינש דס"ל עכו"ם אנקויותא קפדי כדאיתא בפרק אין מעמידין דף למ"ד והובא בתו"ח כלל א' ס"ז ועוד כיון דדרך נכרי זה להתפרנס מזה י"ל דהוי כאומן וחנוני המבואר ביו"ד סי' קכ"ב ס"ו דמייחדים כלים נקיים.

ועוד רש"ל ות"ח דמיירי במעט מלח שעל האוגרקיס דאין ששים נגד הטיח שעל הקערה אבל זה הממלא כל הכלי במי מלח סתמא יש בו ששים נגד הטיח וכמ"ש או"ה כלל ל"ג ד"ב וכלל ל"ד דין י"ג וי"ז דסתמא בכל קדרה יש ששים בתבשיל נגד שומן הדבוק והובא במנ"י שם סקי"א וא"ל דאסור לבטל איסור לכתחילה דהא כתב בשו"ת רשב"א סימן תצ"ז דבכלי של עכו"ם יש ספק שמח לא נשתמש בו בדברים אסורים ואף די"ל שא"ה דאב"י מותר ע"ז כתב הרשב"א את"ל שנשתמש בו היום שמא לא נשתמש היום בדבר האסור אבל כאן דחורפיה מחליא לשבח גם באב"י סתמא נשתמש גם בדבר האסור מ"מ י"ל אולי שואב בכלי שאין משתמשין בו רק בצונן ועוד הכא דבלא"ה י"ל שמא נקיים היו ואנקויותא קפדי אם כן ליכא רק חששא ומבואר בת"ה הובא בש"ך יו"ד סימן פ"ד סק"מ ובסימן ל"ב סק"ח היכא דיש ספק אם יתערב בו איסור ואינו מיכוין לבטל ליכא איסור דאין מבטלין לכתחלה ומה שהביא מיו"ד סימן צ"ה במלח הנתון בקערה התם טעמא אחריני כמ"ש במנ"י כלל י"ז סק"ד ועוד התם מלח שעל שולי הקערה נאסר כדי קליפה ואין השאר מצטרף וגם לפעמים נשאר מעט מלח על שוליו ואין בו ששים נגד הטיח שעל הקערה משא"כ הכא דסתמא יש ששים וא"א להכיר קליפת המי מלח שנוגע לשולי הכלי כולו נכנס בספק ומצטרף לבטל וכמ"ש הה"מ הובא בש"ך יו"ד סימן צ"ב סק"ח לכן הנח להם לישראל אלא במצוי גם ישראל בלא"ה יש לשלוח עם ישראל משום כי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך כפרש"י בפ' בהר.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה