תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שכט
שאלה הטע"ג אם ראוי לסמוך עליהם להיות במקום צוה"פ הנה לכתחלה יש קפידא מחמת שהחוט שלהם מהצד לא ע"ג דגם אם נעשה עוד חוט ע"ג יש חשש רואין כדאיתא במנ"א ס"ס שס"ב אך אפילו דיעבד ל"מ כיון דהקנים רחוקים מהכתלים וכבר נחלקו בזה האחרונים ומקו"ח ושו"ת ב"א העלו דעכ"פ קנה אחד צריך להיות סמוך לכותל ובשו"ת שו"מ קמא ח"ב סימן פ"ח כתב דאם בקעי בו רבים אף החולקים על בכ"ש מודים דלא מועיל וצריכים שיעשו לחיים קטנים ולעמוד אצל הכותל לחוץ באופן שלא יהיו יכולים לבקוע בו רבים עכ"ל ואינו מבואר אם רק קנה אחד רחוק מהכותל מעכב אם בקעי בו רבים ובחיי אדם כלל מ"ח כתב דאם הרחיק צוה"פ מהכותל ד"ט צריך להעמיד אצל הכותל לחי שהרי יש פרצה בראשה וכן בשו"ת בית שלמה חא"ח סמ"א כתב דאם רחוק הקנה אחד ד"ט מהכותל לכ"ע פסול וראיה דבפ"ק דעירובין ד"ח פליגי ר"כ ורבא במבוי שצידו אחד ארוך ואחד קצר וכתב הרא"ש בשם הראב"ד דיעשה צו"פ באלכסון הרי דוקא באלכסון אבל נגד הארוך ל"מ אף בפחות מד"א ואינו נ"ל ראיה לפרוץ בראשו דהתם אם יעשה נגד הארוך ישאר פרצה מן הצד משא"כ הכא דהפרצה בראשו וכמבואר החילוק בגמרא ומג"א סימן שס"ג סל"ד ס"ק ל"ח וכ"כ באה"ע סימן שס"ה סק"ב ובשו"ת פנים מאירות סימן כ"ה כתב בנפרץ בראשו אפילו בקעי בו רבים הוי כלא בקעי בו רבים וכשר ותמוה לי הא מבואר בסימן שס"ג סל"ד דצריך ליזהר דלא לשבוק פתחא רבא ועייל בזוטא שאם עשה כן בטל תיקון המבוי ושם מיירי בראשו עו"כ הפ"מ דאם עשה צוה"פ אפילו נשאר קצת פתוח לצד הכותל ואין עליו צוה"פ כשר וא"צ אפילו לחי דצוה"פ הוי כסתום לגמרי ול"ד לקורה עיי"ש וכ"כ בגאון יעקב פ"ק דעירובין דף יו"ד ע"ב אמנם בבית מאיר סימן שס"ה הוכיח דאפילו צוה"פ לא מועיל אם נשאר פרצה ואפילו לחי וקורה ל"מ וצריך דוקא צוה"פ גם על הפרצה וזה דלא כחיי אדם ולא כפ"מ אך דמיירי בפרצה מן הצד אמנם בפרצה בראשו מסתמא ל"ח דשבקי פתחא רבה ועברו בפתחא זוטא ומ"מ יש להחמיר חדא כיון דמבואר דצריך ליזהר דלא לשבוק פתחא רבה והן רבים עתה ע"ה ואין לאל ידינו למחות אישתני דינא ועוד כיון דאצל הבתים מרוצף היטב ובאמצע הרחוב יש טיט ורפש ומקום שווקים דעוברים עגלות שבים ורצים וגם רבו העוברים ושבים עכו"ם ודאי סתמא הולכים יותר במן הצד ולא באמצע הרחוב ומ"ש המג"א ס"ס שס"ג סק"מ דאפשר דלא מיקרי רבים בוקעים בפחות מס"ר זה אינו ענין לכאן דהטעם דשבקי פתחא רבה ועברו בפתחא זוטא דזה תלוי ברבים העוברים ושבים שם כמות שהן וא"ל כיון דפליגי פ"מ וג"י עם ב"מ נימא הלכה כדברי המיקל בעירוב דכבר כתב הריב"ש והביא מעה"ק לרשב"א דדוקא בעירוב דאין לו עיקר בדאורייתא ולא במחיצות אפילו בדרבנן כיון דאית לה עיקר בדאורייתא והב"מ לא יחיד הוא לגבי רבים כיון דהוכיח כן מסתימת הפוסקים ומהריב"ש סימן ת"ה ומהריטב"א עיי"ש ועיי"ש עוד בב"מ בד"ה אמכם די"ל מ"ש בנפרץ בראשו דלא שבקי פתחא רבה דז"ד במבוי שהיא קצרה על הרוב לא יותר מכ"ף אמה רחבה משא"כ בעיר שרחבה הרבה ודאי דשייך נמי קיצור דרך אף בחד צד לאותם הדרים מול הפרצה ורחוק הרבה אלכסון של השער ואח"כ מצאתי בשו"ת תפ"צ חא"ח סי"א כתב גם כן דהכא חשוב בקעי רבים גם בלא ס"ר ודלא כתו"ש בס"ס שס"ג עיי"ש ולפענ"ד פשוט דבסימן שס"ג דצ"ל כר"ה לבטל מחיצות צריך ששים רבוא בוקעים בו משא"כ הכא דהחשש דשבקי פתחא רבה ולא נקרא פתח אין תלוי רק בהעוברים ושבים שם כמות שהן ועיין בשו"ת ארי' דבי עילאי סוף סימן ד' ובספר החיים ס"ס שס"ג דחלקו על המקו"ח וס"ל דגם קנה אחד רחוק ג"ט מהכותל פסול.
ב
ולענין מבואות עקומות מהרי"ט בסימן צ"ד העלה דאם מתקנין כל העיר או מקצתו בצוה"פ בפתחים החיצונים הוי כחצר כל העיר וא"צ שום תיקון בעקמימיות וכ"כ מהרי"ן ב"ל בתשובה והובא בח"ס חלק ששי סימן פ"ב ופסק כן להלכה למעשה ושכן נהגו בקהלות מפורסמות וכ"כ בספר החיים סימן שס"ג וכ"כ בשו"ת אמרי א"ש חא"ח סי' כ"א ושלא ראה מימיו לעשות תיקון ממבוי למבוי.