תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שיח
שאלת אם מומר מחלל שבתות בפרהסיא אוסר על ישראל יחידי הדר עמו בחצר לא ידעתי מאחר שכבר ראה בקרבן נתנאל פרק הדר הביא מרבינו ירוחם דאינו אוסר ולא מצינו בראשונים חולקים עליו ודאי כל הרוצה לסמוך יבא ויסמך ואף דק"נ הבין דיד אלי' לא ס"ל הכי המעיין בשו"ת יד אלי' יראה מסקנתו נמי הכי שלאחר שכתב דכותי אוסר על ישראל יחידי כתב ואין להקשות לפ"ז למה לא כתבו הפוסקים האי דינא דצריך ביטול עכ"פ ביחידי י"ל משום דהאידנא אין נ"מ לדינא דהצדוקי הרי הוא כישראל כמ"ש בסי' שפ"ה והכותי גוי גמור באמת וכן משומר וגבי גוי אמרינן דלא שמיה דירה עכ"ל ואם איתא דמחלל שבתות בפרהסיא אוסר על ישראל יחידי הק"ל למה לא כתבו הפוסקים אע"כ כיון דכתבו דהוא מומר ממילא אינו אוסר על ישראל יחידי וגם בנשמת אדם ס"ל הכי הגם דהגאון אהעו"ז בחידושיו פרק הדר ס"ל דאוסר הובא בחידושי רע"ק סי' שפ"ה אלו היו רואים דברי רבינו ירוחם ודאי היו מרכינים ראשם ומ"מ כל בע"נ יחוש לעצמו אחר שיצא מפי גאון אהעו"ז ולפימ"ש בפיה"מ לרמב"ם ר"פ הדר ז"ל דירת הנכרי לא שמיה דירה לפי שלא קנה כלום כדי שנצטרך לקחת ממנו רשות עכ"ל והיינו משום דראה ויתר גוים הפקיר ממונם. וע"כ אף דמ"מ אסור לגזלו או לגנוב ממנו היינו משום ח"ה או שלא ירגיל ישראל א"ע בכך כמ"ש רש"י ויש"ש אבל לענין השתמשות בחצר לא שייך כל זה וא"כ יש לחלק בין מומר להכעיס או לתיאבון דלא כתיב אלא ויתר גוים אבל מומר לתיאבון אפילו אבדתו מחויבין להחזיר כמ"ש בהג"א סוף פרק אלו מציאות וכן אסור להלוותו ברבית כמ"ש בתשובת הגאונים הובא בש"ך יו"ד סי' קנ"ט וכיון דאין ממונו הפקר ויש לו קנין בחצר גם יחיד הדר עמו אסור כמו בדר עם ישראל כשר.