תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רמג
מה שעמד על דברי פ"ת ביו"ד סימן ס"ט סקל"ב דכבוש מעל"ע בנדר דמים מתחלפין לא הוי כבוש לפמ"ש הש"י דאם החליף המים תוך מעת לעת ל"ה כמבושל וכתב מעלתו דטעם הש"י משום שהופסק הכבישה לא משום דנתחלפו המים גם אני בראותי דברי הפ"ת לא יישרו בעיני מה"ט ומעלתו כתב עוד ראיה מהש"ך סימן עיין סקל"ו בתירץ שני דמותר הבשר שנכבש בציר פחות מעל"ע דמיירי בכ"מ ויש לדם מקום לזוב וע"כ דהציר מחולף כיון דיש מקום לזוב ומ"מ הוי כמבושל במעל"ע א"ד ויש לדחות דאין הציר מתחלף רק מיירי כמ"ש הש"ך בסק"מ שם דנמלח הבשר על עצים שעל גיגית מלאה ציר ונפל קצה הבשר בציר ואינו נוגע לשולי הגיגית והגיגית מנוקב באופן שזב הציר לאט לאט ואף דצריך למלוח על מקום שאם ישפך מים ירד מיד כמ"ש בסימן ס"ט היינו כשמונח על שולי הכלי דהמקום דחוק ופירש ממל"מ אבל באופן שכתבתי סגי דזב הציר לאט לאט שעי"כ לא הוי כמבושל בפחות ממל"ע כיון דזב מתחתיו ע"כ מתנענע כל הציר וכבר כתב בעיקרי ד"ט סימן זיין דיש שקבלה בידם דאם נענע הכלי שבו המים תוך מעל"ע ל"ה כבוש כמבושל וי"ל שזה סברת הש"ך לענין ציר בכדי שיתן על האור וירתיח דל"ה כמבושל כשמתנענע.
וגם לפי הבנתו יש לכאורה ראיה לדברי הפ"ת דאל"כ תקשי כיון דציר בכדי שירתיח פועל כמעל"ע דמים מ"ש בקמאי חלפי ואזלו דלא ישתוו אע"כ גם במעל"ע דמים כה"ג ל"ה כמבושל רק בציר ומעל"ע דאיכא תרתי חריפות הציר ומעל"ע.
ובמחצית השקל כתב על דברי הש"ך כיון דהכלי מנוקב אין הציר בעין נראה שמפרש דנפל לציר וזב הציר ולא נשאר רק לחלוחות על הבשר לכן לא הוי כבוש בפחות במעל"ע ובמשבצות ריש סימן ק"ה כתב דלחלוחות ל"ה כמבושל אפילו במעל"ע אך י"ל דכאן בציר דחריף חמיר.