תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רלח
שאלה מורדת ואינה רוצה לדור עם בעלה ולא לקבל גט והזמין אותה הרב שבעירה ומסרבת לעמוד לד"ת והלך הבעל לעירו וכתב הרב שבעירה לב"ד שבעיר הבעל דירא להתערב בזה ועברו יותר מיב"ח וכתבו הב"ד דיוצאים ביד רמ"א שבסימן ע"ז ס"ב דלאחר יב"ח מגרשה בע"כ או מתירין לו לישא אחרת והשבתי דבפ' אעפ"י דף ס"ג ע"ב איתא דאחר המשנה התקינו להכריז ד' שבתות ובדף ס"ד התקינו עוד להשהות יב"ח ודעת ב"י בפי' דברי הטור דגם לאחר תקנתא דיב"ח צריך הכרזה ד' שבתות וטו"ז וב"ח ס"ל בפירש דברי טור דתו ל"צ הכרזה אמנם הרמב"ם בפי"ד ד"י ס"ל נמי דצריכה הכרזה ויב"ח וכן סתמו המחבר ורמ"א וא"כ עלה קאי הרמ"א במ"ש דאחר יב"ח אין עליו חדר"ג ומנלן דגם בלא הכרזה אין לחוש לחדר"ג כיון דלא נתנו חכז"ל עליה דין מורדת לענין גט וכתובה רק אחר ההכרזה אבל י"ל כיון דהרב שבעירה ירא מפני אלמותה להתערב ואין בכחו להכריז והכרזה במקום הבעל כיון שהוא בריחוק מקום שאין מכירין אותה לא יפעל כלום שתתחרט א"כ לא אפשר לא תקנו חכז"ל להקל עליה היכא דהמניעה מפני אלמותה וזה ק"ו ממה דמצינו בב"מ דף ל"ט ע"ב בעובדא דמרי בר איסק דבגבר אלם מחמירין עליו יותר מהדין מכ"ש דלא תקנו לטובת האלם להקל עליו היכא דלא אפשר מפני אלמותו וכ"ש הכא כיון דלא אפשר אין בדין לעגנו לעולם אח"כ ראיתי בנתיבות השלום בדרך תבונה נתיב א' סק"ד די"ל בזמנינו דאין הרשות כ"כ להב"ד אין צריך הכרזה.