אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רכז

סימן רכו

ראובן קנה משמעון סחורה ליתן לו ריוח איזה סך על פי נאמנות המוכר שיתן לו חשבון כמה הוציא על הסחורה ואח"כ טוען ראובן שחושד את שמעון ואינו רוצה להאמינו על חשבון שיתן לו ועדיין לא נתן המעות מהו.

נ"ל לא מבעיא אם משך ראובן הסחורה דא"י לחזור כמו דאיתא בחו"מ סי' ע"א ס"ד לוה שהאמין למלוה בשעת הלואה שיהמן כל אימת שיאמר לא נפרעתי דא"צ קנין וכתבו הפוסקים הטעם דבמשיכת המעות גמר ומשעבד נפשו ודמי לקנין הובא בש"ך שם סק"ז ה"נ במשיכת הסחורה גמר ומשעבד נפשו אך כשלא משך רק עשה קנין מעות ע"י פרוטה או קנין סטימתא ת"כ וכדומה כ"א לפי מנהגו יש לעיין דבשלמא בשעת הלואה י"ל בההיא הנאה דמהימן לו גמר ומשעבד נפשו וכערב בסוף ב"ב ובשומרים בב"מ דף צ"ד כמ"ש בביאור הגר"א שם סק"ו ול"ל דהסתימטא הוי קנין דהא אינו מנהג רק על המקח וא"ע לנאמנות מ"מ נ"ל דגם בזה א"י לחזור לפמ"ש באס"ז לב"מ פ"ו דף ע"ח לשון ריטב"א וז"ל מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור וא"ת במה זכה השוכר בחמור אחר שלא יוכל המשכיר לחזור בו והנכון כיון שמשך חמור הראשון וקנאו במשיכה למלאכתו ונתחייב למשכיר בשכרו דשוב אינו יכול לחזור בו באותה הנאה נתחייב לו משכיר להעמיד לו חמור כאלו קנו מידו עכ"ל וכיוצא בזה כתב הנתיבות סי' ש"ו דבשוכר הוי התחלת שימוש קנין הן לענין חזרה הן לענין חיוב אונסין בשאלה כמ"ש בסי' ש"ם דהתחלת שימוש הוי כקבלת כסף וה"נ בשוכר כיון שאין המשכיר יכול לחזור בו האי הנאה ה"ל ככסף לגבי השוכר עכ"ל ואם כן ה"נ כיון שאין המוכר יכול לחזור בו מליתן הסחורה האי הנאה הוי ככסף וכאלו קנו מידו על הנאמנות ולכן אינו יכול להטיל על המוכר שבועה או קבלת חרם לנוכח או ה"כ וה"צ וחייב ליתן למוכר על פי נאמנות שלו לבד.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה