תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ריח
שאלה יתום שסמך אצל בעה"ב ונפל לו קרקע בירושה ומכר הבעה"ב הקרקע הנה דעת רמ"ה בטוחו"מ סי' ר"ץ דכמו שאין מכירת היתום בקרקע כלום ה"נ זה שסמך אצלו והרא"ש חולק וכתב הב"י דהריב"ש סי' תצ"ה כתב דדברי הרמ"ה נכונים בטעמן ותמוה למה כתב המחבר שם סכ"ד דיש לו דין אפטרופס לכל דבר ולא חשש לדעת רמ"ה וריב"ש ורשד"ם סי' רס"ג כתב דרבים חולקים על הרמ"ה קמאי ובתראי כמו שנראה מלשון הר"ן בפ' הניזקין על מתניתין דיתומים שסמכו מכאן שיתומים שסמכו אצל בעה"ב דינו כאפטרופס לכ"ד וכתב הראב"ד דלא משביענן לו וכ"ד רמב"ן ורשב"א עכ"ל ר"ן אם כן פשיטא שיש לנו לפסוק ככל הנהו עכ"ל רשד"ם ותמוה דר"ן ל"כ רק לענין שבועה דכ"ד רמב"ן ורשב"א ולא מיירי לענין מכירת קרקע ואין תלויין זה בזה בטעמן אך הר"ן י"ל מדכתב דדינו כאפטורופס לכל דבר י"ל דהיינו לענין מכירת קרקע ותמוה למה לא הביאו הריב"ש דהא הר"ן רבו ורשד"ם נראה דאישתמיטתיה דברי ריב"ש ומהר"י ב"ל ס"ד סימן ל"א כתב מאחר דהריב"ש הסכים לרמ"ה יכול היורש לומר קי"ל דקרקע בחזקתו ואפילו אם בעה"ב השכיר הקרקע יכול היורש למחות דשכירות כמכירה ונ"ל דכן עיקר כיון דרשד"ם לא הביא דעת הריב"ש גם מה שס"ל דראב"ד ורמב"ן ורשב"א פליגי על הרמ"ה אינו מוכרח כלל ואף דחו"י ותומים ונה"מ העלו דהיכא דמחבר ורמ"א סתמו כאיזה פוסקים והש"ך לא ערער אי"ל קי"ל מ"מ הרי הש"ך כאן ס"ק כ"ז רמז לעיין במהר"י ב"ל הרי רמז דבמחלוקת תליא ולא כמו שסתם המחבר ואף דהיכא דיש פלוגתא אם י"ל קי"ל הביא ברכ"י בחו"מ סי' כ"ה ס"ק כ"ג כמ"פ דעלתה הסכמת אחרונים דבמטלטלין י"ל קי"ל מ"מ בקרקע ליכא הסכמה להיפך ומפרט דדברי רשד"ם בכאן אין נראין וכמ"ש.