תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רטז
אחד צוה מח"מ שהבית יהא לבנו פלוני אין עהר זאהל ארויס צאהלין דוא איברעגי קינדער ואחר שעה ושתים שאלו אותו מה כונתו על הקינדער אם גם בנותיו בכלל והשיב אצלי חתניי גם כן זענין קינדער וכעת שאלו היורשים אם צריכין ליתן חלק להבנות מהבית או גם ממטלטלין כיון שגילה דעתו על חתניו שהם גם כן קינדער אצלו.
השבתי לע"ד אין לבנותיו וחתניו כלום דמבואר בחו"מ סימן רנ"ג ס"ב בהג"ה האומר לפרוע לאשתו כתובתה במעות מזומנים אין זה לשון מתנה ואין יורשין צריכין לקיים משום מלקד״ה והתם אינו חייב לפרוע כתובתה במזומנים בשליכא מזומנים ומ"מ לא הוי לשון מתנה וה"נ בנ"ד ואף דלבנות ליכא שום חיוב מ"מ י"ל כיון שאצלו כבנים חשובין ויש להם ירושה לכן אמר לשון פרעון ועכ"פ אין הכרע אם כונתו ליתן להם מתנה שיטלו חלק בירושה ולכן אמר לשון פרעון או כונתו שיירשו עם הבנים או כונתו על שאר לשונות שאינם לשון מתנה ולא עדיף מאמר כך וכך לפלוני בנכסי דלאו כלום כיון דלא אמר לשון מתנה ה"נ כיון דלשון שפירש שיפרע בנו לשאר קינדער אינו לשון מתנה רק כיון שאמר שיפרע להם ע"כ חשב בלבו שיש להם בנכסיו הא זה גם כן ל"מ ואפילו ת"ל דהוי ספק אם כונתו ליפרע להם מחמת שנותן להם במתנה או מחמת ירושה מ"מ הנכסים בחזקת זכרים כמבואר במהרי"ק שורש צ"ד ומבואר שם נמי דלא אזלינן בתר אומדנא לומר אכן סהדי דהאי ש"מ ניחא ליה דליקני להאי ובסמ"ע סי' רמ"ז סק"ד כתב ג"כ אדברי הרמ״א אף דודאי היה שגם בנותיו יטלו חלק דאל"כ ל"ל להתנות פשיטא דבניו האחרונים יטלו חלק כראשונים מ"מ כיון דמן הדין אין לבנות במקום בנים כלום אין לעקור נחלה דאורייתא אם לא שיתנו בפירש לאחרים בלשון מתנה עכ"ל הביאו בשו"ת ד"ח וה"נ בנ"ד.