אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רב

סימן רא

שאלה בדקין של אווזא אחר הגרירה ונחתך נמצא בועות ואמרת די"ל שמא היה שם שומן מהפטום ויש פוסקים דסותם ושמא הנקבים הללו המה בהדרא דכנתא במקום שאחד ניקב לחברו דלא איכפת לן בנקיבתן והשבתי לו,

מה דפשיטא ליה דאם היה במקום שאחד ניקב לחברו כשר מספ"ל טובא דהדירא דכנתא דאינקב להדי חבריה מגין עליה דאתמר בפא"ט דף מ"ח ע"ב וכן הוא ביו"ד סי' מ"ו ס"ב היינו בבהמה דיש לה כנתא ולשון רש"י שם כנתא חלב טהור הדורא דכנתא דקין הסובבין אותו סביב כעגולה וזה אינו בעוף ואנן לנו דגם בעוף מגין אולי אין מונחין אחד אצל חברו בדוחק כל כך להגין שלא יצא הרעי דרך הנקב לחלל הגוף.

ולענין השומן אם סותם בתב"ש סי' מ"ט הביא מתשובת באר עשק סי' ס"א דשומן שע"י פיטום אינו מגין דלאו בתולדה הוא שאם תכחש יוסר משם השומן ובדג"מ הקשה עליו ממ"ש הר"ן דלפיכך סרכא בכסדרן סותם אף דאין טרפה חוזר להכשר משום דאגלאי למפרע דנקב זה לא היה מנקבים המטריפין כיון דנסתם ע"י הסרכא ותירץ הדג"מ דשאני שומן שהיה טרם שניקב זה אינו מגין ואעתיק דברי באר עשק וז"ל שם באמצע דבריו דיש לאפרושי אם המחט מעולם לא עבר לגמרי והשומן סותמו לאם עבר לגמרי והשומן סותמו אח"כ דכיון דכבר נראה ונדחה ונטרף סברא הוא דאין לו עוד הכשר ע"כ ויל"ד הא כל טרפות אינו חוזר להכשרו מפורש בגמרא פ' בהמה המקשה דף ס"ח כיון שנטרפה אין לה היתר ובפ' הערל דף ע"ו ובפא"נו דף מ"ו ע"ב דקרום שעלה מח"מ אינו קרום וא"כ למה אמר הב"ע מסברא וצ"ל דמספ"ל אם דומה לסרכא כסדרן דכשר או דומה רק לקרום מח"מ ובגה"ק סי' מ"ט תמה על הדג"מ דבשלמא סרכא בא ממילא משא"כ שומן צריך למעשה חדש לפטמה וכדמחלק הרא"ש בפ' בהמה המקשה דף ע"ו ולע"ד גם סרכא בא ע"י שתיית הבהמה כדפרש"י דף מ"ו ע"ב שמתוך שהריאה שואבת כל מיני משקה והמשקה נעשה עב בתוכו ויוצא מעט דרך נקב זה ונעשה קרום וא"כ צ"ל דזה חשוב נמי כממלא וכמ"ש תוס' בר"פ האשה בתרא כעין זה דיעבור ולידת אשה ל"ח תלוי במעשה דממילא אדם מזדקק לאשתו וה"נ שומן דבא על ידי אכילה של הבע"ח ואך י"ל אם צריך לפטמה בידים חשוב מעשה חדש כמ"ש תוס' בבכורות דף כ"ף דעיבור בהמה תלוי במעשה דלפעמים צריך להרביע בידי אדם והדר כתב הב"ע דקרום שעלה מח"מ אינו קרום דכמאן דליתא דסופו להתפרק וגבי ישב לו קוץ בושט דחוששין שמא הבריא פרש"י שכבר ניקב וכתב הר"ן דה"ה לשאר אברים וכן נמי י"ל בשומן שקרובים הדברים שקודם הפיטום ניקב המחט ויצא לחוץ מבלי שומן והוי השומן כמו קרום שאלו תכחש אותה אווזא ודאי יוסר משם השומן ואין כאן הגנה כלל וכמו שסופו של קרום להתפרק כן נימא סופו של שומן להתפרק עכ"ל והנה מה דלא אמרינן כנכ"ה השומן טרם שניקב צ"ל דכמו דחוששין בושט שמא הבריא אף דהשתא אינו ניקב מעבר לעבר ה"נ חוששין האן אך לדעת נו"ב וקצת אחרונים דבושט חמיר דיש חזקת שאינה זביחה אינה ראיה משם ומ"מ נ"ל דדוקא אם י"ל כמו שנמצא עכשיו כן היה מתולדה אזי נימא חזקה דהשתא וראיה לזה ממ"ש בעל סה"ת שער מ"ג ח"ד גבי שני מלוין על נכסי הלוה ויש ספק אם היה ללוה הנכסים קודם שלוה ממלוה ראשון ונשתעבדו רק לו דאם י"ל מעולם היו של הלוה דירשן ממורישו נוטלן הראשון דכנכ"ה משא"כ אם ידוע שקנאם וא"י אימת חולקין והובא בחו"מ סי' קי"ב ס"ב.

ובד"ק סי' מ"ו הקשה כיון דהרזון אינו ודאי להיות לו חשוב עומד לנקוב דדוקא אם ודאי עומד לכך הוא כנקוב כבר עיי"ש ולק"מ דבשלמא עדיין לא ניקב אינו כניקב רק אם ודאי סופו לנקוב אבל אם כבר ניקב רק השומן עלה אח"כ וסותם אזי דוקא אם בודאי לא יתפרק חשוב סתימה כמו סרכא בכסדרן דכ"ש הולך ומתחזק כפרש"י בפא"ט דמ"ו ע"ב אבל כ"ז שאפשר שיתפרק לא חשוב סתומה וזה דומה למ"ש תוספ' בפא"נ דף עי"ן ע"ב בד"ה ואי וכה"ג איתא בפ"ח דנגעים מ"ו ובמג"א סימן קס"ח סי"ג סקל"א.

ולכן כתב הב"ע תחלה שאלו תכחש אותה אווזא וכו' דהיינו לאו מחמת שמא תכחש רק כיון שיש במציאות שתכחש ויוסר השומן לא חשוב סתימה ונשאר על ענין הראשון שניקב והדר כתב וכמו שסופו של קרום להתפרק כן נימא סופו של שומן להתפרק ע"כ היינו עוד טעם די"ל דסופו ודאי להתפרק כמו קרום וה"ט כמ"ש התב"ש סי' ל"ה סל"ג דמכה במקום שאין חיות תלוי בו מקבל רפואה ואין סוף הקרום ליסתר משא"כ היכא דחיות תלוי בו אין מיתה וחיים כאחד עיי"ש ואם כן ה"נ שומן אף דלא מחמת המכה עלה מ"מ כיון דנקב בדקין וכדומה הוא מכה הממיתה אינו מקבל רפואה וודאי סופו להתפרק אבל סרכא בכסדרן כיון דקי"ל לחכז"ל דהיינו רבותייהו וודאי אין סופו להתפרק כיון דהאונות מגינות ע"כ איגלאי למפרע דנקב זה לא היה מנקבים המטריפין משא"כ בשומן דאין לנו אם ודאי לא יתפרק ל"ל אגלאי למפרע ואדרבה שמא נקב זה מנקבים המטריפין ואותו סתומה סופו להתפרק באמת ולק"מ קושית הדג"מ ונהפוך מדברי הדג"מ דסובר בדעת הב"ע דאם השומן קדם לנקב חמיר מאם קדום. הנקב

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה