אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קצט

סימן קצח

שאלה עיר שמנהגה שכל גינה שאצל הבית אין נותנין באריסות רק שוכרין שכירי יום ועתה רוצה אחד ליתן גינתו למחצה לגוי אם רשאי לעבוד בו בשבת הנה זה מבואר בספ"ק דע"ז ובא"ח סי' רמ"ג דשדה מותר באריסות כיון דדרך לקבל שדה באריסות וליכא משום מ"ע ומרחץ אסור וא"כ גינה בכלל שדה אך כמו דמבואר שם ס"ב דאם מנהג רוב אנשי אותו מקום להשכיר או ליתן המרחץ למחצה מותר הרי אף דבש"ס אסרו מרחץ מ"מ כיון דמנהג אותו מקום אינו כבזמן הש"ס מותר ה"נ י"ל להיפך אף דבזמן הש"ס היה שדה וגינה מותר ליתן באריסות כיון דדרכם היה ליתן באריסות מ"מ אם איזה מקום שלא ליתן באריסות יש מראית עין ואסור אך י"ל כיון דחכמי תלמוד לא גזרו בשדה וגינה בכלל כיון דאז דרכם באריסות לא נחדש עתה איסור אף דנשתנה המנהג וכמ"ש כה"ג ב"י בא"ח סי' י"ג ומג"א ס"ס ש"א בס"ק נ"ח ובסי' י"ג סק"ז וכן נראה ממ"ש הטור א"ח בסי' רמ"ג בשם רמב"ן דתנור יש מסתפקים בו אם דרך להחכירו כמו שדה ושרי והוא הכריע לאיסור דדוקא שדה אמרינן ארעא לאריסותיה קיימא דהקשה הפרישה מה שייך להסתפק נחזי האיך נהגו ולפמ"ש י"ל דהספק מדינא דגמרא אי הוי כשדה ולא גזרו בו ממילא אף דעכשיו ליכא מנהג ליתן באריסות שרי ואפשר גם בזמן חכמי תלמוד אם היה מקום אחד שלא נהגו ליתן שדה באריסות לא גזרו דהלכו אחר רוב מקומות שיושבין ישראל ואותו מקום בטלה דעתן ועמ"ג סי' ש"כ סק"א ואז היו בקיאין במנהג רוב מקומות מושבת ישראל ועכשיו אפילו לא נחוש שנשתנה המנהג כ"ז שאין רואין בבירור שנשתנה מ"מ נסתפקו בתנור אם דרך רוב העולם ליתן באריסות ואין אנו יודעין דרך רוב העולם והוי כשדה דלא גזרו חכז"ל משום מיעוט מקומות להחמיר בחשש דרבנן דלחומרא לא אמרינן לא פלוג כמ"ש תוספת בעירובין ס"פ ב' ד"ה התם טעמא מאי והובא ביד מלאכי סי' שנ"ז וה"נ משום פסידא לא גזרו משום ל"פ היכא דמנהג מקום ליתן מרחץ באריסות אבל להיפך אם רוב מקומות באריסות כשדה לא עשו גזרה משום מקומות מועטין וצ"ע.

ועיין ב"ח יו"ד סי' שב"כ ס"ג מ"ש בדעת בה"ג ורמב"ם כיון דלא תקנו חכמי המשנה שתי חלות בא"י אין לנו להוסיף תקנה אלא הניחו הד"ת במקומו אף שעכשיו אין טהרה בא"י ויש חשש דתשתכח תורת חלה והיה לנו לתקן שתי חלות כמו שתקנו חכמי המשנה מכזיב ועד הנהר ועד אמנון ושם ס"ה כתב דדעת הרא"ש דלא הניחו הד"ת במקומו בא"י אלא בזמן שהיתה טהרה בא"י דלפעמים נאכלת כשהחלה טהורה ולא תשתכח תורת חלה אבל עתה שאין טהרה דלעולם נשרפת ותשתכח תורת חלה ודאי דבכלל התקנה שתקנו מכזיב ועד הנהר ועד אמנון צריך שתי חלות הוי נמי תקנה זו דכל מקום שהיא מקום טומאה וחלתה נשרפת לעולם צריך להפריש עוד חלה לכהן שלא תשתכח תורת חלה ואין אנו מוסיפין תקנה אלא בכלל תקנה ראשונה היא ולפ"ז לפי מה שפסק בש"ע שם כבה"ג ורמב"ם ה"נ אין לגזור בשדה עכשיו כיון שלא גזרו חכמי התלמוד אף דגזרו במרחץ וי"ל עתה שדה בכלל גזרת מרחץ.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה