תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קצז
ששאל אם חל ע"פ בשבת דכתב בא"ח סימן תמ"ד דיבער לפני חצות אם צריך ג"כ למכור חמצו אז הנה במרדכי ספ"ק דפסחים כתב רש"י הנהיג לשרוף החמץ לפני חצות גזרה שמא ישהה אותו לשנה הבאה אחר חצות והנה בפ' ג' דפסחים דף מ"ט תנן י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני השבת ראב"צ אומר תרומה לפני זמנו וחולין בשבת וכונת ת"ק באמרו הכל בין תרומה בין חולין וכיון דתרומה ע"כ מבערין סמוך לחשכה כדמוכח בפ"ק דפסחים דף י"ג דנהורת ישרפו משום שכבר בקשו ולא מצאו אוכלים ופרש"י דהא בשבת לא יבואו אורחים אם כן גם חולין דמתבערים לפני שבת פירושו סמוך לחשכה וכ"כ להדיא רז"ה דשעה שתים עשרה מבערין וודאי גם רש"י הנהיג בעצמו כן וצ"ע לפמ"ש מג"א סי' ש"א סמ"ו ס"ק נ"ח כיון דל"ג חכז"ל אין לנו לגזור אף דעכשיו יש טעם לגזור מה שלא היה שייך בזמנם ק"ו בזה דלא נשתנה ועכצ"ל דגם רש"י הנהיג כן רק משום מהיות טוב דאין פסידא וטרחא יותר בזה אבל מכירה לגוי ולא יוכל למכור בעצמו עד סמוך לחשכה דיש לו פסידא לא אמר והב"י הקשה בסי' תמ"ד על הטור שכתב דטוב לבער החמץ בע"ש לפני חצות דלמה לא כתב דטוב לשרוף כמ"ש בשם רש"י במרדכי ואם היה מקום לומר דגם מה שיש לו למכור צריך לפני חצות אדרבה תקשי על לשון המרדכי שכתב רק לשרוף ולא כלל מכירה בלשון ביעור והרי הובא בסי' תמ"ח לשון התוספתא דיכול לומר לנכרי קח ממני במאתיים שאקחנו ממך אחה"פ וזה המכירה הוא רק שלא לעבור בב"י וב"י אלא ודאי לא יעלה ע"ד להצריך למכור לפני חצות.