אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קפא

סימן קפ

ששאל אם מותר למסור בהמתו בשבת לגוי להוליכה אל הזכר כי ראה נוהגים היתר ובהלכות חוה"מ איתא אין מרביעין בהמה במועד והראה זאת להמתירים ואמרו לו דזה דוקא בעושה פעולה ורובעה בע"כ ושאל אם הדבר כן גם טעם האיסור להודיעו.

הנה במו"ק דף י"ב ת"ר אין מרביעין בהמה בחוה"מ פרש"י משום דעביד מלאכה אין מרביעין אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר עוד שם בגמרא מכניסין הבהמות לבקרות פרש"י מקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה הרי דוקא להרביע בידים אסור ועדיין י"ל שבת חמיר כיון דחשוב מלאכה ולכאורה ראיה דשרי מפרק השוכר את הפועלים דף צ"א דמסיק שם דשרי להכניס בהמות כלאים לדיר ולא הוי כמרביע אך יש לדחות דשבת שאני חדא בכלאים ליכא איסור רק מצד האדם המרביע וכיון דלא עביד בידים שרי אבל בשבת יש איסור משום שביתת בהמתו ועוד דמבואר בפ' הכונס דף סמך ע"א זורה ורוח מסייעו בשבת חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל לענין נזקין גרמא בעלמא הוא ופטור ופרש"י מלאכת מחשבת נתקיימה מחשבתו ויליף מינה באבן העוזר סימן שכ"ח דכל גרמא בשבת אסור וה"נ י"ל דהוי גרמא ונתקיימה מחשבתו ומה"ט אין להוכיח דשרי מפרק כ"כ דף קכ"ב דמעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים בשבת דשא"ה דליכא משום שביתת בהמתו דתורה אמרה למען יניח וא"ל יניחנה לתלוש צער הוא לה כמ"ש תוספת שם בשם מכילתא ואפשר מניעת הרביעה אינה צער כל כך כמניעת אכילת עשבים וגם מצד מעשה אדם המעמיד י"ל כמ"ש באבן העוזר שם דמחשבת האדם אינו רק שתמלא כרסה לא על המלאכה לכן מותר עיי"ש כלומר דאכילה אינה מלאכה בתלוש ומחשבת האדם רק על האכילה ואם כן כאן דהרביעה חשוב מלאכה ליתסר משום דמחשבתו על המלאכה.

אך יש להוכיח דשרי מדתנן פ' במה בהמה דף נ"ב ע"ב חמור יוצא במרדעת בזמן שהוא קשורה בו רחלות יוצאות שחוזות ומפרש הש"ס שהוא קשורה בו דוקא מע"ש והא דשחוזות מפרש שקושרין האלי' למעלה כדי שיעלה עליהן זכר ומדלא תני דוקא כשהן שחוזות מע"ש כמו במרדעת ש"מ דשרי לקשור קשר שאינו של קיימא בשבת כדי שיעלה עליהן זכר הרי דליכא בזה משום שביתת בהמתו ומשום גרמא ומלאכת מחשבת א"כ הה"ד להוליכה אצל זכר.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה