תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קלח
שאלה שר אחד היה לו כלים למכור ובאו שבעה אנשים לקנותם ושוב באו עוד כ"ט אנשים ואמר אחד מהשבעה אל תקלקלו הניחו אותנו לבד ליקח ותהיו גם כן שותפים רק אנו ניקח בריוח חלק יותר גדול מכם ולבטחון שלא יתקלקלו נתנו הכ"ט לאחד מהשבעה מאה ז"כ ונגמר המקח לאותן השבעה בעד שני מאות ושמנים ז"כ ועתה איך יחולק הריוח.
הנה אם היו נותנים המאה ז"כ ליתן בדמי המקח הל"ל הדמים מודיעים שיהא להם חלק במקח לפי דמיהן עיין חו"מ ב"ס רנ"ג סכ"ה בהג"ה אך כיון דרק לבטחון נתנו ל"ל כן והנה עכ"פ השבעה עומדים כאחד נגד הכ"ט שנחשבים גם כן כאחד ואין החלוקה בפרטות לכל איש ואיש רק כל כת כאחד יחשב כמבואר כה"ג בס"ס רמ"ז בהג"ה ומבואר בהגומ״יי פי"א דזכיה דהמרובין אינן נוטלין רק חצי וקרובים של צד אחר המעוטין ג"כ החצי וה"נ נחלקו לשתי כתות ואמרו אנו ניקח חלק יותר גדול.
אך מה החלק יותר גדול מסתברא לי שהוא עד קרוב לפי שנים דל"ל שיטלו פי שנים או עוד יותר דאם כן יצא מכלל חלק אחד לגדר שני חלקים ויותר והם לא אמרו רק חלק גדול.
אבל אם אמרו אנחנו ניקח יותר מכם י"ל כיון דהם מוחזקים ידם על עליונה ליתן לכת שני רק כ"ו פרוטות עחו"מ סימן רס"ב ס"ב.
ואם היה הפסד אזי עד מאה ז"כ שביד השבעה יכולים לומר שקבלנו אתכם לשותפים עד קרוב למחצה ועיין חו"מ סימן רי"ד סי"ב ויו"ד סימן קע"ז סכ"ו וסעיף כ"ז וחכ"צ סימן קכ"ז.
ב
מחזיקי רגאל ואחר כך קמו בעלי חניות ופעלו שניתן להם רשות למכור יי"ש בצליחות חתומים להוליך לבית ואחר ששתקו מחזיקי רגאל כמה זמן באו לעכב על בעלי חניות ועוד במקום אחר שכרו ליצענזין למכור משקאות לשתות אצלם וגם להוליך לביתם וגם בעלי חניות ניתן להם רשות למכור צליחות חתומים להוליך לבית ואחר כך לא מכרו בעלי החניות כי לא היה כדאי להם מחמת שהריוח מעט ומ"מ פרעו המס בכל שנה מזה ועתה רוצים בעלי החניות למכור ורוצים בעלי הליצענזין לעכב.
אלו שתי שאלות יש ללמוד ממ"ש בנה"מ סימן רנ"ג סט"ז לענין פתיחת חלון דבחלון יש שני אופנים אחד היזק ראיה שמזיק לחברו דאלו לא היה היזק ראיה היה יכול לפתוח חלון כ"ז שא"צ חברו לבנות נגדו אופן ב' מחזיק ע"י החלון באויר חברו שיהא שלו שקנה החצר לאוירו שלא יהיה חברו יכול לבנות נגדו ולזה שבעל החלון יהא צריך לסתום שלא יזיק בראיה א"צ ג"ש וטענה דנגד ההיזק במחילה לבד סגי אבל לענין שלא יהא בעל החצר יכול לבנות נגד החלון צריך ג"ש וטענה את"ד לכן ה"כ בשאלה ראשונה אין מחזיקי רגאל יכולים לעכב על בעלי חניות כיון דלא מיחו בבעלי החניות כשראו וידעו מחלו להם וא"צ ג"ש וטענה ובשאלה שניה שבעלי ליצענזין רוצים לעכב על בעלי חניות כיון שהרבה זמן לא מכרו צליחות חתומים אין יכולין לעכב על בעלי חניות בלא טענה שמכרו להם בעלי החניות זכותם דהוי כרוצה לכוף בעל החלון שיסתום חלונו דה"נ רוצה לכוף בעל החניות לסתום חנותו מלמכור בשלו מחמת שבעלי החניות שתקו זמן מה ולא מכרו והניחו לבעלי הליצעכזין למכור לבדם ועיי"ש בערך ש"י לחו"מ סימן קנ"ג סט"ז דאם מחל סתם על היזק ראיה וכדומה אם יוכל לחזור בו אח"כ הממע"ה אף דבכל יום עושה לו ההיזק ועיין באב"מ סימן עי"ן סק"א דהביא מתוספת ר"פ המדיר בד"ה והשתא אהא דרגילה בבית אביה בדברים קטנים ובבית בעלה לא אכלה כן אף דאינה יורדת עמו מ"מ כיון שמחלה סתם שוב א"י לחזור בה וכתב האב"מ דר"י מטראני שבאס"ז שם ס"ל דיכולה לחזור אבל שם בסימן ע"ד סק"א בהג"ה כתב דאדרבה משמע שם מלשון מהר"י מטראני כהתוספת ועיינתי שם דדברי הג"ה נכונים ואם כן ה"נ אם בעלי החזקות ראו לבעלי החניות שמוכרין ולא מיחו בהן תו א"י לחזור בהן וכ"ש היא כיון דחזקות אינן כלל מדינא רק מתקנה או מנהג.