אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קכט

סימן קכח

שאלה סוחר גוי הביא הרבה חביות יין בספינה ממרחקים שקנה מישראל ועיקר מסחרו ביי"נ רק מעט חביות של יין כשר והניחם בביתו במרתפו והמפתח בידו רק יש לו משגיח ישראל שכאשר יבא קונה ישראל פותח איזה חביות ואח"כ חוזר ומחתימו כראוי והנה מבואר בתוספת ס"פ ר"י דף ס"א ובש"ע יו"ד סימן קל"א ס"ב עכו"ם שקונים יין מישראל ומחתימן אותם חב"ח ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדה מותר אך בתוספת רי"ד בע"ז שם כתב ז"ל זה שרגילים הגוים לקנות יין מן היהודים וחותמין אותו ומוליכים אותו ממקום למקום ומוכרין אותו לישראל איסור גדול הוא ואין להתירו בשום פנים שבעולם דכיון דהיין הוא שלהם ואינו נתפס עליו כגנב לא סמכינן אחותם וחיישינן לזיופא ואין תנא שמתיר דבר זה וצריך שומר עכ"ל ושמא אלמלי ידעו הפוסקים מזה לא היו מקילין כי לא היה בדפוס בימיהם ובית הילל סימן קל"א כתב ז"ל עיין בטור שכתב שמוליך היין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה וגם קנה אותו משמע דוקא שיש כל אלו אופנים הנ"ל אבל אם חסר אחד מאלו האופנים אסור אפי' בחותם תוך חותם כדין יין של גוי וישראל מטהר שאינו מועיל חב"ח עד שישראל יושב ומשמר עכ"ל ואם כן דומא במביא רק יין כשר אבל זה שעיקר מסחרו ביי"נ ומביא גם כן רק מעט יין כשר עם היי"נ אם כן ליכא טורח גדול ביין כשר דבלא"ה טורח משום היי"נ וגם אין ההוצאה בשביל יין הכשר דבלא"ה ההוצאה משום היי"נ ושכר הספינה ביין הכשר כמו בעד היי"נ לא שייך ההיתר דר"ת ומסתיין להתיר בהנאה להטו"ז או בהפס"מ בשתיה בחותם תוך חותם להש"ך ס"ק ט"ו ובשו"ת הר המר סימן ט"ו כתב במטהר יינו של גוי דלא מרתת יש לחוש שהוציא מבין החשוקים במינקת ושתה במינקת ונגע היין בפיו או שמא נגע בקלוח ואף דיש בזה צדדי קולא בטו"ז סימן קכ"ד ס"ק ל"ב ובש"ך שם ס"ק ע"א מ"מ היינו דיעבד אבל לקנות מהם לכתחלה פשיטא דאסור עכ"ל

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה