תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קכא
ששאל איש אחד החזיק בשבירות מרחץ מהקהל כמה שנים ועתה עשו הקהל ליסטאציא וטוען המחזיק שאינו צריך להוסיף על מה שפוסק אחר בשכירות דהוא בר מצרא וקהל טוענים דעי"ז אין רוצים רבים לילך על הריסנואציא ומפסיד להם והמחזיק טוען שאינו מפסיד להם כי רשות לכל אדם להוסיף עליו וזכותו אינו רק פרוטה אחת ולא מצינו בשום מקום דבשל רבים אין דדב"מ והגם שבשו"ת ב"ח סח"י כתב דלתקנת ציבור לא שייך דדב"מ ה"ד התם דרבים רוצים לקנות אבל בנ"ד אין שום הפסד לקהל את"ד הנה לכאורה טענת הקהל אינה טענה כלל דאם כן עקרת כל דדב"מ דכל מוכר יאמר כן דלא ירצו אחרים לקנותו כיון שמוכרחים להחזיר לב"מ והרי לא השגיחו חכז"ל לבטל מה"ט דדב"מ אך הרי בחו"מ סימן קע"ה סמ"ז בהג"ה איתא דאשה המוכרת אין בה דדב"מ וכתב הסמ"ע הטעם מפורש שם דלפי שאין לה מי שיפקח בעסקיה רצו חכז"ל שיהיו מעשיה קיימין כדי שיקפצו ב"א לקנות את שלה וכה"ג כתב סמ"ע ס"ק ס"ג ואם כן נהי דביחיד המוכר שלו לא חשו חכז"ל לזה דמפקת על שלו ומחפש קונים אבל קהל דסומכין זע"ז וקדירא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא כדאיתא בפרק לא יחפור דף כ"ד ע"ב ומה"ט יחיד שיש לו דין עם הקהל צריך ליתן להם משכון כמ"ש המרדכי שם ובחו"מ סימן ד' ולא חלקו בין יש להם ממונה המפקח בעסקי הקהל והמג"א סימן תקמ"ד סק"ג המחלק בזה מטעם אחר הוא עיי"ש וכן לענין דדב"מ ביתומים אין חילוק בין יש להם אפיטרופס כמ"ש הש"ך שם ס"ק מ"ג ומ"ה ואם כן יש מקום לטענת הקהל ועכ"פ זה חשוב תקנת הקהל ויש כח בזט"ה לבטל זכות בעל המצר וכמ"ש הב"ח שם בנידון דהתם.
ועוד סתם שכירות מרחץ יש בו תנאים בהתנהגות המרחץ ומכירה בתנאי לית בה דדב"מ כמ"ש בחו"מ שם ס"י ועוד השבו"י ח"ג סימן קס"ה פסק דבשכירות ליכא דדב"מ דיכול המשכיר לומר אחר ישגיח יותר על קרקע שלי ולע"ד דעת החולקים משום דאין זה טענה דהא השוכר בית יכול להשכירה לאחר וא"י המשכיר לומר אין רצוני שיהא בית שלי ביד אחר כדאיתא בחו"מ סימן שט"ז וסברת השבו"י נוטה לסברת היש מי שהורה שברמב"ם פ"ה משכירות הלכה ה' אך בנ"ד ודאי לכ"ע יש קפידא בין בלן לבלן לסבול דעתו וכהנה רבות וכמ"ש הה"מ לענין ספינה ואם כן אין ספק דאין במרחץ דדב"מ כיון דמשכיר גופא צריך לרחוץ בו.
אלא דיל"ע דהתינח אם טוען המשכיר כן אבל כשאינו טוען הרי לא קפיד ועחו"מ סימן קע"ה ס"ח בהג"ה וסמ"ע סל"ו ס"ק ס"ד אלא דמ"מ י"ל דוקא ביחיד מועיל שתיקתו אבל בשל רבים מאן מחיל כדאיתא בחז"ה דף סמך ועיין ביאור הגר"א חו"מ סימן תי"ז דשתיקת רבים ל"ה מחילה ואם כן היה כאלו טוענים נגד השוכר אם אין אתה מוסיף על שוכר אחר ניחא לנו יותר לסבול דעת שוכר אחר ומתוך כך לא יהא לו דין בר מיצרא ויקפצו שוכרים אחרים.