תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קיח
שאלה שנים קבלו בקאג"ס שלשה שיפסקו בינם בין לדין בין לפשר וכתבו השלשה על כל טענה פסק הנראה להם ועד שלא אמרו הפסק לבע"ד מת אחד מהשלשה וכעת רוצה אחד מהבע"ד לחזור מהקנין ורוצה להתדיין לפני אחרים. נ"ל דיכול לחזור דמבואר בסימן ח"י ס"ד דאם נסתלק אחד מהנבררים אין הנשארים יכולים לגמור הדין דשמא אלו היה כאן לא היה אומר כדברי הנשארים בטעם והיו הנשארים מודים לו כמ"ש בסמ"ע שם ומבואר בסימן כ"ג דאם כבר כתב ונתן להם הפשרה אין לו רשות להוסיף או לגרוע הרי דוקא כתב ונתן להם אבל כתב ומונח אצלו יכול להוסיף ולגרוע והוא משו"ת רשב"א ח"ג סימן ר"ז הובא בב"י חו"מ סימן י"ב מחודש זיין וכונתו מבואר שם דאחר שפסק וכתב ונתן אין לו רשות להוסיף או לגרוע מהפסק אפילו תו"ז שנתנו לו לפסוק ולכן אין להאמינו גם כן במגו לומר שכך היתה כונתו דאולו רצה היה יכול לשנות עכשיו דאין לו רשות לשנות אחר שפסק וכתב ונתן ועיין תומים סימן ח"י סק"ד דאנן קי"ל דאפי' גמרו השלשה דיינים הדין ביניהם לא חשוב גמ"ד עד שיאמרו לבע"ד פלוני אתה זכאי וכו' לכן אם נסתלק אחד טרם שאמרו פלוני אתה זכאי אין גומרין בשנים וכ"כ נה"מ שם ומטעם דכ"ז שלא אמרו פלוני אתה וכו' י"ל דלמא חזו זכותא ויהפכו מה דגמרו הדין ביניהם ועיין ברכ"י חו"מ ס"ס י"ב והובא בפ"ת שם ס"ק ט"ז.
ב
ומה ששאל אם יכולה אשה להפסיק בטהרה אחר שהדליקה נרות בערב שבת נראה דגם המחמירין בהתפללה ערבית שלא להפסיק גם בעוד היום גדול כדאיתא בש"ך יו"ד סימן קצ"ו סק"ד היינו דוקא בהתפללה ערבית דעשתה אותו ללילה וכמ"ש בתה"ד סימן רמ"ח דדוחק למיעבד שעת תפלת ערבית סניף ותוספת של יום שלאחריו ולא שיהא מעצומו של יום דהא כתיב ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה ומיניה ילפינן שלשה תפלות לכל יום ערבית ושחרית ומנחה ואם אינו חשוב לילה לא התפללו רק שתי תפלות בגוף היום עיי"ש וזה לא שייך בהדלקת נרות של ע"ש אף דכתב רמ"א בא"ח סימן רס"ג ס"י שהמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה ע"מ זה אינה מחשבת אותו ליום של אחריו אלא מקבלת תוספת שבת ביום.