אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן צט

סימן צח

ששאלת איש ואשתו כפריים שהלכו לעיר על הרגל ונתאכסנה האשה אצל גיסה וספרה לבעלה שגיסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תלך תחת עיניו ולא תספר עמו ואח"כ ספרה לו עוד שניסה מכניס עמה בדברים ואמר לה בעלה שלא תישן בבית גיסה ולא שמעה לו וספרה אח"כ לבעלה שבלילה הלכה אחותה מביתה ונשארת לבדה עם גיסה רק לא נגע בה. לע"ד מותרת לבעלה אפילו חושש לדבריה כיון דלא נודע מסתירתה רק מפיה הפה שאסר התיר דלא נגע בה חף דבח"ס א"ע ח"ב סימן צ"ו כתב דלא מהני מגו אחר קינוי וסתירה שהתורה עשאה ספק סוטה כודאי כמבואר ר"פ כשם ומוכח מהח"ס דגם הפה שאסר ל"מ מדהקשה ממ"ב פ"ח דעדיות עיי"ש אין דבריו מוכרחים כלל דכי מפני שהתורה אסרה מפני רגל"ד נחליט דגם מגו ל"מ הא ע"י מגו יש רגל"ד להתירא ואדרבה ל"ה כודאי זינתה מדמשקין אותה ואולו ע"א אומר נטמאת אינה שותה וכיון דרק ספק הוא למה לא נאמינה במגו ובבית מאיר א"ע ריש סימן קע"ח כתב דלאחר קינוי וסתירה אפילו תפסה שלא בעדים אינה נוטלת כתובתה דמה בכך דנאמנת במגו שלא זינתה מש"ה אכתי אינה ניתרת לו וכיון שאסור בה ע"י מעשיה הפסידה כתובתה עיי"ש וביאור דבריו דנאמנת במגו שלא זינתה ומ"מ אינה ניתרת דאין לה מנו על הזנות רק על הממון שתפסה דאי בעי אמרה שלא תפסה השתא נמי דמודית שתפסה נאמנת שלא זינתה לענין הממון כאלו אמרה שלא תפסה אבל על היתר לבעלה אין לה מגו דאפילו אמרה שלא תפסה היתה אסורה וע"כ ממילא מפסדת כתובתה דמעשיה גרמו ליתסר על בעלה אבל לולא זאת נאמנת במגו שלא זינתה ועכ"פ אני אומר בטח דפה שאסר ודאי מהני דמבואר בנתיבות סימן כ"ט ס"ב סק"ז דבמנו דמזויף מהימן לומר ממנו נפל כיון דצריכין להודאתו דאנן טענינן דמזויף והוי כהפה שאסר דעדיף ממגו כמ"ש תוספת בב"ק דף ע"ב בד"ה אין מש"ה אמרינן אפילו במקום חזקה אלימתא כזו דהיינו חזקה דתיכף שנכתב נמסר דהוא חזקה אלימתא דבקידושין וגירושין מומתכן ע"י חזקה זאת דביום שנכתב נמסר מ"מ הפה שאסר אמרינן דאפילו במקום עדים כתבו התוספת שם דאמרינן ובסימן ע"א ס"א סק"ד כתב נמי דהפה שאסר עדיף ממגו כמ"ש תוס' בב"ק ע"ב ד"ה אין לך דאפילו במ"ע אמרינן וכן הפה שאסר לא מגרע בדבריו הראשונים מידי וחשבינן כאילו לא אמר חובתו כלל עכ"ל ול"ל איסורא מממונא לא ילפינן דהפה שאסר עיקרו נאמר באיסור בפ"ב דכתובות דף כ"ב וכיון דיש כאן עוד סנופים להתירא די"א בקינא לה בינה לבינו אינה אסורה דיעבד כשנסתרה וגם כיון שלא קינא לה מחמת שחושדה רק הזהירה שתתרחק מיחוד די"ל דל"ה קינוי כמבואר כ"ז בפ"ת א"ע סימן קע"ח וגם אין ידוע אם לא היתה ישינה כשנשארת לבדה ואם כן לא נסתרה עמו מדעתה ועוד בלא"ה אין כאן קינוי כלל דצריך לקנאות שלא תסתור ולא קינא לה על זה רק שתתרחק מתחת עיניו ולא תדבר עמו ולא תישן בביתו אפילו כשיש שומרים וליכא סתירה ויחוד כמבואר כעין זה בח"ס הנ"ל ועמ"ש החמ"ח סימן קט"ו ס"ו סקל"ד כשתודה בסתירה הודאתה במ"ע ומפסדת כתובתה היינו שתודה לדברי בעלה שאמר שראה בעצמו שנסתרה וכיון דיודע מהקינוי וסתירה בעצמו אסורה עליו ומפסדת כתובתה דמעשיה גרמו לה.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה