תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן פא
בשו"ת שו"מ מהדורא תליתאה ח"א סימן קט"ז שנים שהתקשרו זה לזה על פי כתב בחרם ובאלה ובשבועה שלא ישבו עם איש אחד בשום ד"ת בלתי ידיעת חברו כי הבינו בשכלם שזה להם טובה גדולה וגם כתבו בהכתב שכל מה שיזמין להם הש"י מד"ת ופשרות וגיטין וקדושין יהא בשותפות ופסק דאין השבועה חל להרע לאחרים לקפח פרנסתו וכיון שבטל לענין זה ממילא נתבטל מה שהשתתפו בהכנסתם כיון שהוא בכתב אחד ודאי כל שבטל קצתו בטל כולו ועיין בריב"ש סימן שמ"ה כיוצא בזה עכת"ד ותמוהין דבריו דבשבועות שתים דכ"ז איתא איזה הוא הרעת אחרים אכה את פלוני ואפצע את מוחו וכן הוא בפרק החובל צ"א ע"ב ומבואר בר"ן שם דלחבול בעצמו חל השבועה משום דמה דאין אדם רשאי לחבל בעצמו מדרשא אתיא לן וכל דליתא מן התורה מפורש לא מיקרי מושבע ועומד לענין שלא תחול שבועה עליו וכן הוא ביו"ד סימן רל"ט ס"ו ועיי"ש ס"ז בהג"ה ובש"ך סימן רט"ו סקי"א וכ"ש בנ"ד דהוי כנשבע שלא ליתן מתנה לחברו דהאי אינו הרעה רק מניעות טובה שהיה מגיע לחברו ממנו כשהיה יושב עמו ואיה נזכר איסור זה ובשו"ת רמ"ע סמ"ח פסק דנשבע שלא להמנות עם שני פרנסי קהל דחייל השביעה אף דמצוה לפקח בעסקי קהל כמ"ש רשב"ץ במלמד שנשבע לבטל התלמידים קטנים מלימודם דחייל השבועה והובא ביו"ד סימן רל"ט ס"ה. ומ"ש דבטל כל השטר עיין חו"מ סנ"א ס"ו בהג"ה דאם היו כתובין בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל השטר לדבר אחד השאר לא נתבטל אך אם האלה ושבועה וחרם נכתב בלשון כולל שכל הנכתב בכתב זה קיבלו עליהם באלה ושבועה י"ל הואיל והותר מקצתו הותר כולו ועיין בפ"ת ליו"ד סימן רכ"ט סק"א אבל כאן לא בטל כלום וכמ"ש.