תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן עו
מה ששאל במי שהלך לעיר אחר לבקר אחיו החולה והשמועה בא כי מת אחיו ולפי שיעור הדרך כבר היה יכול החי לבא שמה ואשתו ובניו רוצים למכור שורים שלו כדי שלא יעמדו בטל והבאת דברי הב"מ מסימן ש"פ לע"ד בזה יש עוד צד להקל דאפי' את"ל כבר נודע לו ממיתת אחיו מ"מ שמא לא נקבר עדיין ובאונן יש פלוגתא אי אסור במלאכה עיין סי' שמ"א ס"ה בהג"ה ועיין חת"ס יו"ד סימן שכ"ד ומה שהקשה שם הא אפילו כל בני העיר אסורין במלאכה כ"ש אונן דאפילו להתפלל אסור י"ל דנ"מ ע"י אחרים כשהמת ואונן בעיר אחרת דלמאן דאסר ס"ל דדינו כאבל אף דמ"ש בטור בשם רמב"ן ז"ל ואסור בשאלת שלום שאף אחרים אסורין כשהמת בעיר ובמלאכה נמי אי במלאכת עצמו אף אחרים אסורין נ"ל כונתו במלאכת עצמו לאפוקי מלאכה לצורך הקבורה לזה אמר דאחרים נמי במלאכת עצמן אסורין וקאי כשהמת בעיר דאסר בשאלת שלום לכן אמר במלאכה נמי שהוא כשאלת שלום והפרישה פירש דאסורים להתעסק במלאכת אונן ואינו מוכרח מ"מ נראה דלרמב"ן גם אחרים אסורין במלאכת האונן כאבל מדכתב הטור אחר דעת רמב"ן וכ"כ הר"פ שאסור בכל מה שנוהג באבל חוץ מנעילת סנדל ומ"מ דעת תוספת בטור דאונן אינו אסור בדיני אבלות.
ב
ומה ששאל כי מכירת שורים דבר גדול כזה אף דאשתו ובניו נו"נ מ"מ מכירת שורים אין רשאים בלא דעתו וממכרם אינו ממכר נ"ל דכאן זכות הוא לו וזכין שלא בפניו וכמו בנפקד דמוכר חמץ המופקד בע"פ בלא ידיעת מפקיד ולא עשהו שליח למכור כדאיתא בסימן תמ"ג ועיין מג"א סימן תרנ"ח סק"ג שוב שאל הא זכיה מטעם שליחות וכל מידי דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליח ואם כן האונן שבעיר המת דודאי אסור לא משוי שליח שבמ"א והשבתי דהכא מצי עביד רק איסור רביע עליו וזה שפיר חשוב דמצי עביד וכמ"ש הב"ח בא"ח סי' ל"ב סח"י לענין נגיעה בס"ת שנמצא בשבת דחשוב ראוי לבילה דמצי לגרור רק איסור שבת רביע עליו וכן בשבת פרק כירה דף מ"ג טבל מוכן אצל שבת הואיל ואם עבר ותקנו מתוקן שוב מצאתי בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה ח"מ סימן נ"ה הביא מהמח"א הלכות שלוחין ס"ט דמאי דלא מצי עביד משום איסורא דרביע עליו מצי משוי שליח.