תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן סה
שאלה סופר כתב שם אלקים ואחר כתיבת אותיות אלה נפל לו ספק אם קידש השם וקידש השם וגמרו מהו הנה דעת רדב"ז דא"צ לקדש רק אזכרות שם הוי' ויש בזה מחלוקת הובא בפ"ת ליו"ד סימן רע"ו ועיי"ש חידושי רע"ק ובשו"ת השיב משה חיו"ד סימן כ"ב ועכ"פ ספיקא הוי עוד נחלקו אם קידש השם בסופו אי מהני והובא בפ"ת שם אם כן הוי ס"ס והכא יש לצרף עוד דחזקה עשה כאשר רגיל וכמ"ש הטו"ז בסימן ס"ט ס"י.
אך לולא דמסתפינא ה"א דבר חדש לפמ"ש תב"ש סימן ד' סק"ה דהא דמספ"ל בש"ס בשחט ואח"כ חישב לע"ז ה"ד לאחר כ"ד אבל חישב תכ"ד לשחיטה פשוט דהוה שוחט לע"ז דבכל התורה תכ"ד כד"ד עיי"ש ואם כן ה"נ אם תכ"ד אחר שהשלים השם קידשו הוה כקידשו בשעת כתיבה ואפילו שהה בכתיבתו יותר מתכ"ד מ"מ כל שלא שהה בין אות לאות יותר מכ"ד כולה חדא מלתא וכמו בהעידו שני עדים דיכול ראשון לחזור תכ"ד של השני כל שלא שהה השני יותר מתכ"ד בין עדות ראשון להתחלת עדותו כמ"ש הר"ן בפרק שבועות העדות דף ל"א והובא בב"י וסמ"ע חו"מ ריש סימן כ"ט וכתב שם באורים דכן מוכח בש"ס שם דכולה חד עדות חשוב ה"נ ואין סתירה לזה ממה שכתבו פוסקים המחמירים דלא מהני מה שקידש השם בסיפ' די"ל ה"ד אם שהה בין אות לאות כ"ד וא"ל דשאני הך דתב"ש דהוה לחומרא דהא דינא משתעי ופשיטא ליה וכ"מ גם בתב"ש דאין חילוק מהא דהקשה מפסחים דף ס"ג דלא הספיק לומר למולין עד דגמרה לשחיטה לא הוה מחשבה ואף דבערך ש״י ביו"ד שם כתבתי ראיות לסתור דברי התב"ש היינו דוקא התם דליכא למימר טעם התוספת ורמב"ן בב"ב דף קכ"ט דהשוו דבריהם דבכל מקום יהא הכ״ד כד"ד עיי"ש אבל כאן מודינא די"ל כהתב״ש דתכ"ד כד"ד וכ"ש לדעת שב"ם בי"ב ריש דף ק"ל דמדאורייתא כל תכ"ד כד"ד.