אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן סג

סימן סב

שאלה כלי מתכות מצופין בפנים בגלייז ונבלע בהן איסור ומחמת חשש שהגלייז מן חרס מלבנן ואומרים דאם ממלאן אפר ומניחים בתנור להתלבן לא יזיק להגלייז אם שפיר דמי הנה בח"ס יו"ד ס"ס קי"ג כתב למלאות גחלים דמסתמא לא ניחוש דפקעי ול"ח דלא אסיק להו שפיר משום דחייס דכיון דאינו אלא שיע בעלמא וגם ספק אם הוא חרס מותר לסמוך ע"ז עיי"ש משמע שיתלבן בתנור מבחוץ לא מועיל ומשום דכבכ"פ מה בלעתו מבפנים כן ליבונו להפליט צ"ל מבפנים וכן מבואר בש"ע א"ח תנ"א ס"ב אף דבפרק אין מעמידין דף ל"ג מ"ב קנקנים של נכרים שהחזירן לכבשן האש כיון שנשרו מהן זיפתן מותרין ואפילו רק רפאי מרפא ופרש"י כיון שהסיקן מבחוץ עד שנשרה הזפת כבר בתלבן החרס וכתבו תוספת דלפ"ז אם מסיקו מבפנים עד שאם היה זפת מבחוץ והיה נושר די בכך רק יש לחוש דלמא חס עליה דלמא פקעי ועיי"ש ואם כן כאן דלא חיישינן לחייס הל"ל דסגי בליבון מבחוץ אבל באמת אין ראיה דהתם לענין הכשר מיי"נ שאני דאפילו ציר שורף עיי"ש וכן בש"ע תניא סימן תנ"א ס"ע בכלי מתכות ישן של חמץ וחיפהו בבדיל בפנים שהאש מחממו מבחוץ כ"כ עד שהבדיל ניתך בתוכו מבפנים וליבון כזה אינו גרוע מהגעלה עיי"ש וא"כ כאן דספק אם ההיתוך גלייז הוא חרס מבפנים ובלוע איסור דצריך ליבון מדינא לא מהני ללבנו מבחוץ אך אם מלבנו לאחר מעל"ע ויש הפס"מ יש לצדד דבלא"ה דעת נחלת יעקב דבכ"ח דאין לו תקנה יש להתיר באב"י דהוי כדעבד והמנ"י הסכים עמו בשיש הפס"מ והובא בפ"ת יו"ד ריש סימן קכ"ב ובגליון רש"א שם ואם כן נהי דלא סמכינן אזה מ"מ כאן דהוי נמי ספק מתכות ואם הוא מתכות סגי בלבון מבחוץ דלא גרע מהגעלה ועדיף מינה דלענין חמץ עומד במקום לבון כל שלבנו מצ"א עד שבצד השני קש נשרף עליו כדאיתא בא"ח ס"ד שם א"כ כאן אפשר דיש להקל אך עדיין צ"ע דהא בפכ"ש ד"ל ע"ב איתא דלפיכך א"ר קדרות בפסח ישברו ולא עביד להו הכשר בהסקה משום דהיסקן מבחוץ וכ"ת לימלייה גומרי מבפנים חייס עליהן דלמא פקעי עיי"ש הרי דלא מהני בקדרות הסקה מבחוץ כיון דבלע מבפנים אף דלא בלע ע"י אור א"כ ה"נ המתכות לא יועיל לו ליבון מבחוץ אחר שנבלע ע"י בישול מבפנים אלא די"ל שאני חרס ממתכות חדא כיון דחרס אינו יוצא ע"י הגעלה רק ע"י ליבון לא מועיל הליבון מבחוץ להנבלע מבפנים ועוד דמתכות שאני דחם מקצתו חם כולו תדע דהא באו"ה שער כ"ח סי"ט כתב דכלי מתכות שיש עליו טלאי והוקדם האיסור לטלאי ילבן ואפילו בדבר שצריך ליבון מדינא דכח האש שורף כל דבר ומה שנשאר בו עתה לא יפלט ממנו לעולם וכ"ש מבשר לחלב ואפילו מחמץ למצה דהא היתרא בלע וכתב בהג"ה שם ואפילו ליבון מיעוט שהוא כדי לשרוף עליו קש דמאחר שאינו אלא מהיתר להיתר או אף בדבר איסור כדאיתא לקמן שסגי בהגעלה פולט מיהא טפי מהגעלה בלתי טלאי עכ"ל והובא בב"ח א"ח סימן תנ"א סי"ב וכתב שם דבקדמה בליעת איסור לטלאי אין להתיר בהנחת גחלים אבל בליבון הכלי כולו שרי אפילו קדם האיסור לטלאי כי האש שורף כל דבר ואין חילוק בין בליעת חמץ לבליעת איסור וא"כ הרי בקדם בליעת האיסור לטלאי ומתלבן על הטלאי אף שאינו גוש אחד מתולדתו כיש אם נבלע דרך פנים המתכות ומתלבן מבחוץ ולפ"ז י"ל מ"ש הטור דכלי מתכות ימלאום גחלים מבפנים ללבנו י"ל דכ"ש כשמתלבן בתנור אש והשלהבת מבחוץ ועיין ש"ע א"ח סימן תנ"א ס"ג ובח"י ס"ק מ"ב.

עוד י"ל אולי מין זכוכית הוא ושיע ולא בלע ואף דתוספת בע"ז דף ל"ג שם בד"ה קוניא כתבו אף דכלי זכוכית לא בלע היינו כ"ז שלם הכא כיון דאין בו אלא חיפוי על החרס בלע ועיין ביאור הגר"א סימן תנ"א ס"ק פ"ג וא"כ י"ל כיון דחיפוי על החרס עובר הבלוע להחרס אבל שישאר בלוע בחיפוי הזכוכית אין סברא דמ"ש כשהוא שלם או חיפוי וא"כ על מתכות מועיל ההכשר להמתכות.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה