אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן נב

סימן נא

שאלת לוה שהי' עליו נושים הרבה והביא לב"ד שט"ח שיש לו על עכו"ם ואמר שיש לשמעון החצי בהם איך להתנהג והש"ך שכתב בחו"מ סימן מ"ז וצ"ט דאשטרות שאין גופן ממון נאמן הלוה במגו דל"ל בהו חזקה כל מה שת"י אדם הוא שלו אם כונתו דוקא כגון האומר שטר פרוע אי אמנה ומשום דיש ללוה חזקת ממון.

הנה מדכתב הש"ך בסימן צ"ט סק"ו במוסגר להוכיח סברתו מדברי הרב שלא יסתר דבריו שבסי' מ"ז למ"ש בסימן צ"ט דהיינו דבסימן מ"ז ס"ל דנאמן במגו ובסימן צ"ט א"נ והא כתב הרב בסימן צ"ט ס"א או שהיו שט"ח כתובים על שמו בידו א"כ הרי דדינן כמטלטלין וכ"מ ממ"ש השיך בסי' מ"ז ססק"ו.

אך לדינא נראה לעשות כמ"ש הרי"ף בתשובה דישבע שמעון ויטול והסכים הב"ח בתשובה סל"ח לדבריו וכן התומים בסימן צ"ט סק"ד וכן נוטה דעת הגאון רע"ק ז"ל הובא בפ"ת שם סק"ד ומה שהקשה בעה"ת שבועה זו מה טיבה ישבו התומים ועוי"ל דס"ל להרי"ף כיון דיש מגו נגד החזקה הדבר שקול וגם רמב"ן שהובא בהה"מ פ"א ממלוה סק"ד מסתפק וכיון דאין שום אחד מוחזק יש לעשות שודא דדייני לפי מה שדעת הדיין נוטה כדאיתא בחו"מ סימן ר"מ ס"ג ולכן אם ישבע שמעון הרי נוטה שהאמת כדבריו וכה"ג כתב הר"ן בתשובה סימן ע"ה דע"י ע"א אף דאינו קם לממון מ"מ הדברים מראין שאומר אמת לפיכך יזכה זה מדין שודא והובא בשע"מ סימן ל"ג סק"א והנה כאן א"א להאמין את האשה בע"א מחמת חשש קנוניא וכמ"ש רמב"ן הנ"ל והנתיבות בסימן ס"ב סק"ט הקשה דלכאורה דברי מותר הן שכבר כתב טוב טעם דמגו במקום חזקה לא אמרינן ולפמ"ש א"ש נהי דיש מגו ויש נגדה חזקה והדבר שקול נעשה שודא ע"י העדאת הלוה דבלא מגו הוי עכ"פ כע"א לכן כתב לפי אדם עשוי לעשות קנוניא להפקיע ממון חברו וא"כ ליכא דעת נוטה ע"י עדותו וס"ל לרי"ף דעכ"פ ע"י שבועת שמעון יש דעת נוטה דשבועה שקול נגד ע"א אף דהנשבע אינו מוחזק וכההיא דחו"מ סימן רס"ז ס"י בהג"ה.

ועוד מ"ש רמ"א בסימן צ"ט דהלוה א"כ לומר של פלוני הם אף די"ל מגו דלהד"ם בשם המגיד זה לא נמצא במגיד וי"ל דגם רמ"א לא אמר רק בלהד"ם דהיינו דמלוה טוען ראיתי בידך ממון ומודה לו הלוה ויש לו מגו להכחישו בלהד"ם דאין זה מגו אלימתא דהוה מגו דהעזה ומצינו דל"מ לאפטורי משבועה לכן ל"מ נמי נגד חזקה כל מה שת"י אדם הוא שלו משא"כ היכא דמלוה לא ידע כלל רק הלוה הודה ואי בעי שתיק דהוה הפה שאסר זה אלים טובא וכמ"ש נתיבות סי' ע"א מהתוספת ב"ק דף ע"ב בד"ה אין לך בו.

והא דלא פסק הרי"ף דישבע הלוה דממון זה של פלוני י"ל חדא כיון דלא יטול לוה ע"י שבועה זאת רק אותו פלוני למה ישבע בשביל אותו פלוני וכעין זה דעת הפוסקים שבמחבר סימן רס"ז ס"י ועוד הא כתב בע"ת הובא בש"ך סימן צ"ט סק"ד דאין אנו מאמינים הלוה בשבועתו כשתולה ממונו בשל אחרים דחיישינן לקנוניא והיינו כמ"ש הרמב"ן שאדם עשוי לעשות קנוניא להפקיע ממון חברו והיינו להפקיע חובו כיון שכבר הממון בידו משא"כ האחר דאינו בא להפקיע רק ליטול ס"ל להרי"ף דעי"ז דעת נוטה שהדבר אמת.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה