אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן מב

סימן מא

שאלה ראובן קנה משמעון מאה כור תבואה להעמיד לו בזמן פלוני ועשו כתב שקורין שלאס זה נתחייב ליתן התבואה וזה ליקח גם נתן ראובן לשמעון מקצת מעות ועשו ת"כ כמנהג הסוחרים ולא היה המקח על תבואה מיוחדת שיש לשמעון רק יכול ליתן לו מאה כור שיקח מאחר דכן דרך התגרים ואחר כך מכר ראובן התבואה ללוי בקנין מעות ות"כ ועתה רוצה אחד מן ראובן ולוי לחזור בו נראה פשוט כיון דלא קנה ראובן משמעון תבואה בעין רק נתחייב שמעון ליתן לו תבואה אינו רק חיוב וכמלוה דאינו יכול ראובן לחזור ולהקנותו ללוי זולתי במעמד שלשתן או להקנות השלאס בכתיבה ומסירה ואפילו מחמת מנהג לא מועיל וכמ"ש קצו"ח סימן קכ"ו סק"ג דבמלוה לא מהני מנהג ובנתיבות סימן ר"א דבאותיות לא מהני סטימתא אך לפמ"ש בשער משפט סימן קכ"ו סק"ה נראה דמהני מנהג המדינה בזה משום סטימתא אך גם לפי דבריו היינו אם מנהג ברור הוא שנהגו בענין זה ממש אך בנ"ד אינו מנהג ברור כי כמה פעמים מוסרין השלאס לוקח ראשון ללוקח שני או עושין שלאס חדש ביניהם.

ועוד דקנין הנהוג דמהני מתורת סטימתא היינו כמו רושם המבואר בפרק איזהו נשך דף ע"ד דאינו קנין וידוע לכל שאינו קנין והנהיגו הסוחרים לעשותו קנין אבל דבר שהוא קנין בעצם במקום אחר וממנו נמשך הטעות לקנות בו גם במקום שאינו מועיל מדינא זה הוי קנין בטעות וכנ״ד דקנין כסף ות"כ מועיל בדבר בעין ונמשך מזה טעות לסוחרים לקנות בזה גם כשאינו בעין רק יש לו חיוב על אחר דהוי רק חוב וכמלוה ועיין חת"ס חיו"ד סימן שי"ד רסטימתא קונה מחמת שהנהיגו מרצונם דהוי ליה כאלו התנו שיקנו בזה וכל תנאי שבממון קיים דמחלו בכך עיי"ש ואם כן כשנמשך ע"י טעות דסברי שגם כאן הוא קנין מן הדין הוי מחילה בטעות וליכא תנאי דלא ידע דמחיל ואין זה דומה להא דאמרינן בפרק איזהו נשך דף ס"ו ע"ב במוכר פירות אילן דהוי דשלב"ל דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה דבזביני מהני מחילה בטעות דהתם היינו אחר שבאו ליד הלוקח אבל כל זמן שלא באו לידו יחזיר המוכר או הלוקח ועיי"ש בהגהות אשירי ול"ל דא"כ הלוקח שנתן המעות לא יהא יכול לחזור בו דזה אינו כיון דמוכר יכול לחזור אנן סהדי דלא נתן המעות אדעתא דהכי שהמוכר יוכל לחזור והוא לא יוכל לחזור תדע דאלת"ה בכל קונה דשלב"ל או שאר דבר שאין הקנין תופס בו ונתן מעות דמי המקח לא יהא יכול לחזר ועיין תוספת בפא"נ דף ס"ו בסד"ה ומניומי וברא"ש פרק השוכר את האומנון סימן זיין דכל מקום שאחד יכול לחזור גם שכנגדו יכול לחזור דאין המקח מתקיים לחצאין ועיין ב"י חו"מ סי' קע"א סל"ג שהביא תשובת רשב"א סימן תתקי"ג שכתב וכל שזה וכו' שלא תלקה מדה"ד שתהא יד האחד עדיפא מיד השני ועיין בהגמי"י פ"ב משכנים אות כף דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה והוא מהתוספת ריש ב״ב סד"ה בגויל ועיין פ"ק דחולין ד"ו ע"ב דהתיר רבי בית שאן אף דמעיקרא נהגו בו איסור ומנהג לאסור הוי כנדר אלא דנהגו מחמת טעות לא הוי מנהג וכן מבואר ביו"ד סימן רי"ד ס"א דמנהג בטעות לא חשוב מנהג ולא חסוב קבלה ועיין מהרי"ק סוף שרש קס"א.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה