תשובת שמואל· רבי שמואל מאמדור
הקדמה מאת נכד הגאון המחבר זצוק"ל
הנני נותן לפניכם היום אחי ועמי ספר נשגב ונפלא מהלל ונעלה מפעלות מר זקני האדם הגדול בענקים גאון עולם וקדוש דורו איש אלהים נורא שמואל בקוראי שמו אב"ד בגליל הוראדנא ואח"ז הונף ותורם לאב"ד בגליל העליון פה מינסק הוא האיש אשר שמו מתהלך בארץ לארכה ולרחבה לגאון ולתפארת כי לבו היה כלב הארי חריפותו לאין תכלית ובקיאותו בה מי יכול. וזה הספר אשר עודו בכתובים נודע ביהודה ובישראל גדול שמו כי כלו מחמדים חכו ממתקים תוכו רצוף רצפת בהט ושש וקירותיו מצופים זהב כולל תשובת שמואל הרמתה אשר השיב אל השואלים ממנו דבר ה' זו הלכה ועוד לו חלק שני גדול ורב ממנו מכלכל חידושים על הש"ס. בם חשף זרוע עזו ויגל תעלומות בש"ס בבלי וירושלמי בראשונים ובאחרונים כי כלם נגלו בספר לפניו אף העמיק הרחיב לרדת עד התהום ובכמה ענינים האריך עד מלואת לו כמה ניירות למען יצא כנוגה משפט אמת והלכה ברורה בצהרים בעזוז חריפותו הגדיל לעשות ובלהט חרב פלפולו שר עם גדולי דורו ויוכל כי על כלם חמש את זרעו ברעם גבורת האמת ותם וקשט שם מגן בעדו:
אולם באשר תעלוזנה ותשמחנה עתה כליות כל יושבי כסאות לרבנות בישראל בהגלות נגלות אור יקרות וקפאון זה. וכאשר ישישו משוש כל הוגי תורה לקראת הספר הזה אשר יתאוו אליו תאוה כן תגדל וכן תגבר מגנת לבבם בראותם בי מרב היה מעט. ורק אפס קצה תשובותיו המה יביטו יראו בו וכלו לא יראו כי מלבד המעט האלה שבאו לידי וידעתי להזהר לשמרם כנפשי. עוד הרבה נתפזרו במקומות שונות וחלו בם ידי זרים ועקבותם לא נודעו עד היום ואף אותן האנשים אשר לא שבעו עוד שמעו עד כה כי הרבה להשיב בדבר הלכה לכל שואל ודורש. עתה כבוא הספר לנגד עיניהם יבינו מדעתם כי יצאו מת"י הגאון החסיד המחבר ז"ל הרבה תשובות מבלעדי אלה המובאות פה והיו לברות למלתעות הזמן ויאבדו מתוך הקהל. כי בעיניהם יראו כי מכל העת אשר כהן בקדש לאהוונה לא"בד בגליל העליון פה מינסק לא הובאו פה רק שתי תשובות סימן ח' וסימן ט' ולבבם יבין כי נאבדו הרבה. ואולי יותר מהנמצא בידי בזה. כי למי הובא תמיד כל דבר הקשה בימי היות רבני הגלילות בארץ ממי שאלו תורה להורות ולדון זאל מי באו כל דברי ריבות בשערים. אם לא אל אב"ד הגליל אשר היה בימים ההם הנקל עוד להאמין כי בכל העת ההיא לא השיב רק התשובות השתים האלה. וככה בכל משך ימי שבתו בתחלה על כסא הרבנות בגליל הוראדנא לא השיב כי אם ששה הנותרות. הלא עיניכם הרואות כי לא קצור קצרה ידו מהשיב מדי חדש וחדש. כאשר תדרשו ומצאתם שהשיב סימן ד' באדר ראשון שנת תקכ"א וסימן א' תשובה גדולה ונוראה באדר שני שנת הנ"ל וכן התשובות השתים שהשיב בגליל העליון דמינסק בשנה אחת נולדו והיו תוצאותם שנת תקה"ל ואיככה תאמינו כי עברו לו כמה שנים תמימות ורצופות ומאומה לא השיב בהם. ואנכי הכותב ידעתי אל נכון מכבר ועוד יותר נודע לי עתה בחקירת ודרישת בני המוציא לאור אחריהם בכל המקומות אשר שערתי ואשר לקחה אזני לאמר שם נמצאים כתבי הגאון המחבר מר זקני ז"ל והנה אמת נכון הדבר כאן נמצאו כאן היו אבל אבדו ואיננם. לזאת יהמו מעי תופשי התורה ולב חכמים ימוגג וימס על אבדן אוצר נחמד ועל אשר לא זכינו לאורו לכל נגה זרחו. זאת לא זאת גם התשובות אשר ישנם פה עמנו היום מהם אשר לא באו תמימות אל ידי כמו סימן ז'. אשר על התשובה ההיא העיד מרא דאתרא דמחנינו הגאון ר' דוד טעביל שליט"א שראה אותה אצל רבו רבן של ישראל הגר"ח מוואלאזין והחזיקה כמה ניירות יותר היא התשובה אשר היתה למראה עיני גאון הגאונים חסידא קדישא הגר"א מווילנא זצוק"ל והעיד על הגאון המשיב בזה"ל מתוך כתביו ניכר שמפולפל גדול הוא ופלפולו חריפתא:
ומעודי עד הלום מאז תבאנה אל ידי הכתבים האלה היה עם לבבי לעשות חסד עם נפש מרן זקני הגאון ז"ל לתתם בדפוס ולתת לרוחו הליכות עולם בין החיים. עד כי זקנתי ושבתי גם כחי ואור עיני אין אתי ובאתי עד הלום ולבי עלי דוי כי לא מלאתי את זממי ומהשבתי הטובה אשר היה עם לבבי מסבות רבות אשר תמיד סביב שתו עלי. גם זאת היתה נסיבה כי בצפיתי צפיתי וחכיתי עדי יתקבצו לי יתר חידושיו ותרבינה מאיתן אשר נפוצו ונפזרו אל כל רוח והיו לאחדים בידי ועתה לעת פסו כל כחות נפשי מה אעשה איפה לבני זקני אלה אשר ילדם. הנני אסור בבית בחבלי הזקנה עבותות לחות ועבות לא אוכל עוד לצאת ולבוא פניתי אני את לבי אל בני הרבני המופלג אי"א מהו' רפאל נ"י ואומר אליו קום בני ועשה נא חסד עם זקנך הגאון ז"ל ועמדי שנס מתניך והתעודד תחתי להוציא לאור עולם תורת מרן זקננו ז"ל. ובעוד רוחי בקרבי אזכה לראות דברי קדשו מתהלכים בחוצות ונפוצים ביעקב. והיה זה ר החיים ועם המתים. ובזאת אני בימה כי זכות זקנך הגאון יעמד לך ויקל לך עשהו וחפץ ה' בידך יצלח כדברים האלה הטפתי על תלמי לבב בני ויסלא אחרי ויטל עליו העבודה מראשית ועד אחרית ואלהים יהי בעזרו:
ואם אמר אמר בעמדי פה פתח השער לספר שמץ דבר הליכות זקני הגאון המחבר ז"ל כל ימי חייו עלי תבל ארצה ופרשת גדולת צדקתו ויראתו. חלילה לי מהלאות אנשים בדברים לא ידעתים אל נכון כי לא כל המסופר ראוי לבא בדפוס. ואינני מאלה האנשים אשר הרבות דברים לחמם ופתם ולהכביר מלים שמנם ושקוים. סגור בלבבי פן יתערב בספורי דבר אשר דליתי לי גם אני במקור אכזב. והנה אגיד לך הקורא דרך כלל כי על רב עוזו בתורה ה' יראת ה' שם לו נזר והיא היתה אוצרו. והיה חסיד גדול וכל הלוכו בקדש. לא הביט חוץ לד' אמותיו. מספר שנותיו לא הגיעו לששים ומנוחתו כבוד בק"ק ראקאוו הרחוקה:
בששה פרסאות מפה מינסקי (ונפטר טו"ב אייר שנת תקל"ז) שם חלקת מחוקק ספון:
ועתה נדיבי עמנו פאר תפארת עדת ישראל יהיו נא מלי שהטפתי פה לרצון לפני אלהים יודע תעלומות נפש כל חי. כי לא לכבודי כי אם לכבוד זקני הגאון המחבר זצוק"ל דברתי עד כה וגם אתם יראי ה' וחושבי שמו למען כבוד תורתנו הקדושה וכבוד הגאון המחבר נ"ע קומו על נדיבות והיו עזר לו לבלי הוקר המוציא לאור לבצע מעשהו להאיר עיני המיחלים לתורת הגאון המחבר ז"ל גם בחלק אשני כלו פלא אור צח ומצוחצח. ויזרח גם עליכם כבוד ה' וכפועל כפיכם ישילם לכם כנפשכם ונפש המעתיר זקן ותש כח:
הכו"ח יום ב' ט"ו כסליו הא לכם זה הספר הנפלא לפ"ק מינסק.
נאום אברהם בהרב הג' מהו' זכריה מענדיל זצ"ל בהרב הג' מהו' אריה ליב זצ"ל שהיה חתן הגאון החסיד מו' רפאל הכהן אב"ד דק"ק אה"ו ובן הגאון המחבר זצוקללה"ה: