תשובת שמואל· רבי שמואל מאמדור
הלכות גיטין
ב שאלה נשאל נשאלתי ע"י אחד מהמשכילים שבקהלתנו יצ"ו מהרב המאה"ג האב"ד ור"מ דק"ק לידא והגליל יצ"ו בדין האשה היושבת עגונה בקהלתו מכמה שנים והנה הרב לא פירש מה נעשה בה ונראה לפי הנשמע שהמעשה שהיה כך היה שהאשה היתה עגונה ותפשו את בעלה במקום אחר וכפו אותו שישוב לביתו ובאם שיגרש אותה עפ"י ד"ת הק' יפטר ונתרצה מעצמו לגרש ושאלו את שם אשתו ואמר ששמה סלאווא ואמר המסדר שיש לכתוב טיסלאווא שזה הוא עיקר השם לפי שראה בנ"ש שכתב ול"נ במדינתנו לכתוב טיסלאווא ואע"ג שקורין אותה סלאווא עיקר השם הוא טיסלאווא רק שמקצרין בלשון עכ"ל זהו דעת המסדר ומסתמא דעת החולקין שלפי הנשמע חלקו עליו חכמי הדור ואמרו שהרב בנ"ש כתב לפי מדינתו וכמ"ש הפוסקים שכל אחד כתב לפי מדינתו כמ"ש הרב רמ"א ובמדינתנו יש לכתוב סלאווא והבעל אינו במקום רואים ויודעים:
זהו תשובה של הרב הגדול המורה מהו' אריה ליב שפירא מק"ק ווילנא
ואען ואומר על הכלל כולו יצא שכל מה שאכתוב אפשר שהוא טעות כי בעו"ה החליתי זה ימים לא כביר ולולי חסדי המקום שהזיל עלי מטל שעתיד להחיות בו המתים כבר שכנה דומה נפשי ועדיין לא שבה דעתי לקדמותי. והנה מה שהקשו שהרב בנ"ש כ"כ לפי מדינתו ונסתייעו ממ"ש רמ"א כדלעיל ז"א דדווקא מה שהדיבור משתנה מחמת הלשון של המדינה שקצת מדברים בלשון צח או בלשון מדויק וקצת מגמגמים או שלא בדקדוק או שאינם יודעין להימין ולהשמאיל או שארי ענינים כי"ב שאינם יודעים להוציא האותיות מ"ה מוצאים כמו שבמדינתינו כמעט אין גם אחד שידע בין כ' רפוי' לחי"ת או אם מוסיפין איזה אותיות ליין כמו פערליין רעכליין שערליין כיון שבא בכמה שמות זה מה שהוא מחמת שינוי לשון המדינות שמוכח שהוא איזה לשון אצלם וכ"כ המדקדקים בלשונינו הק' כיוצא בזה אבל אותיות ט"י שבטיסלאווא שלא מצינו להם חבר בשאר שמות אין זה תלוי בחילוק לשון המדינות וא"כ כשכתב הרב בנ"ש להורות לכל העולם שהוא עיקר השם ולא לצורך מדינתו לבד שהרי כתב במדינתינו לשון רבים והרב חקר אחר מנהגי מדינת פולין כמ"ש בהקדמתו ואין לומר דדוק' אחר מנהגי מדינו' פולין חקר ולא אחר מנהגי מדינת ליטא כי כשכתב הרב ספרו שהוא שנת תכ"ד לפ"ק היו עדיין קצת כפופין למדינת פולין ועוד שהרי גם בטופסי גיטין שלנו לא נזכר שם סלאווא רק סאלווא וידוע ששני תיבות הם שסלאווא הוא איזה ענין כמו שקורין סאלוו"א דוקטא לאיזה כתב וסלאווא הוא ענין אחר גם י"ל ע"פ מ"ש מהרי"ו כששולחין גט ע"י שליח אין לכתוב שום חינוך אאשה ואמקום ותמה בנ"ש סי' מ"ה למה לא יכתוב חינוך אאשה וא"ל שכיון שאין יודע היכן היא אפשר שהיא במקום שאין קורין בחינוך זה שם זה וא"כ בנ"ד שמוכח מתוך הגט שלא היתה האשה שם שהרי בוודאי לא נכתב בגט העומדת כו' וממילא נשלח ע"י שליח ואין צריך לכתוב רק עיקר השם. גם אין לחוש לשינוי השם שהכל יודעים שבגט כותבין יותר בדקדוק שהרי שם אברם כותבין אברהם כמבואר בשמות וכיון שידוע שהבעל לאשה זו ולגוף זה נתכווין שהרי המגרש עצמו אמר ששמה סלאווא אלא שהמסדר אמר שאף ששמה סלאווא צריך לכתוב טיסלאווא אין זה שינוי שם ועם היות שהרב בתי"ט פי' במשנה שינה שמו וכו' שגם זה נקרא שינוי שם אין זה דומה לזה למעיין היטב ובפרט שמוחזק המסדר לאחד מגדולי ישראל ומפורסם למורה הוראה גם האמת יורה דרכו עם היות שנתחבטו בזה רבותינו האחרונים שיכולין לתקן אף אחר חתימות העדים דוודאי קי"ל כר"א דעדי מסירה כרתי ואין צריך עדי חתימה כלל רק אם יש בו שינוי מודה ר"א במזויף מתוכו כו' ודבר זה א"צ ראיה כלל ובתשובת הרא"ש כלל מ"ה צווה לתקן גט שהובא ממרחקים ובוודאי לא היה שם הבעל והיה אחר חתימות העדים ולא הסופר ולא העדים והתיקון היה באותיות הצריכים לגט ובנ"ד יהי' התיקון באותיות שא"צ לגט ואם הי' דבר זה בשטר של חיוב ממון לא היה צריך שום תיקון אף לגבות ממשועבדים בכן יתנו הגט תחלה כמו שהוא עם כל דינינו ליד האשה לקיים דברי המסדר והבעל שצווה להשליח שיתן גטזה (ויהיו ביוד) הדיינים הראשונים והשליח והסופר והעדים היודעים שזו היא אשת המגרש ועל שמה נכתב הגט ואח"ז ימחוק או יגרר הסופר אותיות ע"י וישאר סלאווא ויקיימו הב"ד המחק או הגרר ויחזר ויתן לה להשליח עם כל דינינו לצאת ידי המערערים ואין להקשות הרי עשה שליח שליחותו ומי יצוה לו ליתן שנית הרי אם נתן לה ולא אמר בפני נכתב וכו' יחזור ויטלנו הימנה ויחזור ויתן לה כמ"ש בגמ' עוד אפשר לומר שהכתיבה צריך שתהיה ברצון הבעל ולא המחיקה שהרי וכתב לה כתיב וגם אין לומר שעבר על צווי הבעל שהוא צווה ליתן לטיסלאווא שהרי הבעל הגיד ששמה סלאווא ועם היות שכל דברי הם נגד דברי האחרונים אבל הדין דין אמת עפ"י דת תה"ק כתבתי וחתמתי יום שהוכפל בו כי טוב טו"ב טבת תקי"ד לפ"ק:
נאום אריה ליב בלא"א מ"ו הרב מוהר"ר יצחק זצ"ל שפירא פה ווילנא: