אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה קלו

תשובה קלה

אור ליום ד' פ' ראה תרי"ג לפ"ק:

ידידי הרב מו"ה משה נ"י

ע"ד שאלתו בס"ת "שיו"ד" הראשונה של שם בן ארבע גדולה כמו וי"ו ולא אחר מלהשיבו והדין פשוט דקי"ל כשיט' הר"י שבמרדכי דמחיקה ע"ת לתקן שרי, ומה"ט שרי מהר"י אכסנדרי למחוק ולתקן ה"א שנעשה כמו "חי"ת" ע"כ אם האמת כדבריו "שהיו"ד" גדולה כמו "וי"ו" דהיינו דתינק דלא חכים, יקרא, והי' בלי שנכסה ממנו הכתוב לפני' כהוראת ר' אלי' בתוס' ובמרדכי בגט שדלי"ת" נראה קטנה כמו "יו"די' מותר למחוק "היו"ד" והיינו שיתחיל למחוק מלמעלה שיומחק מתחלה ראשו של "הוי"ו" ומטעם שכ' הרמ"ע "בה"א"' כמו "חי"ת" שצריך להתחיל מלמטה הה"נ כאן להיפוך, ואין להשגיח על בעל גינת וורדים שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה לפסול שם שלא ניכתב כסדרן, דבר אשר לא נזכר בב' התלמודי' ולא לשתמט אחד מן הפוסקים לומר כן ולא עלה על לב אדם מעולם, ומבואר כ"פ באחרוני' להיפוך בס' א"ר פ' והובא בפר"מג בנדבקה "יו"ד'' העליונה של "אל"ף" בשם לעבות רגל "היו"ד" ולמשוך ראשה לצד שמאל והוא מדברי טו"ז סימן ל"ב ס"ק ט"ז לענין דלא הוי "חי"ת'' אם נעשה ע"י כתיבה, ולענין כסדרן גרע תיקון ע"י כתיבה מתיקון ע"י גריר' ובתשוב' זכרון יוסף מחמיר בזה למחוק כל "האלי"ף'" כ' שעל שארי אותיות שבשם אין להעביר קולמס דקדושתן עליהן, וגם הרב לא שם לבו ולא ראה גוף דברי הר"י אכסנדרי דעמד עליהן, שכתב בפירש "בה"א" הראשונה לא תלי לכרעיי' דמותר לתקנו ומסיים דמכ"ש "ה"א" האחרונה, ומ"ש מע"כ דשארי אותיות בלא"ה אינן קדושים דהוויין כמקדיש בע"מ למזבח, לשון הפוסקים אטעיתו למר וגם לבעל ג"וו, דבאמת במקדיש מומין למזבח תניני' בבריי' תמור' ד"ה ע"ב דאע"פי שהוא בלא"ת מה שעשה עשוי וילפי' לי' שם מקרא דלנדר לא ירצה הא מקדיש קדשי אמנם זה רק אם ידע שהוא בע"מ, אבל אם הי' סבור שהוא תם ונמצא בע"מ הוי הקדש בטעות, ורק בידע שהוא בע"מ וטעה בדין שסבר מותר להקדיש בע"מ פליגי הרמב"ם והראב"ד בפ"א מהל' אסורי מזבח וטעמו של הרמב"ם דזה שוגג ולא טועה הוא, אבל בטועה גמור שלא ידע כלל שנפלה חום במה שהקדים מודה גם הרמב"ם וזה הטעם שהתירו הפוסקי' למחוק בשם של חול שקידש בטעות שסבר שם של קודש הוא, משא"כ בזה "הוי"ו" יאמר שטעה הסופר וסבר "יו"ד" הוא והוא מבחין יותר ממנו שאינו אלא "וי"ו" אלא וודאי שהסופר לאו סופר דיוקנא הוי ולא דייק שפיר אם לא יומשך רגלה של "היו"ד" קצת יותר וסובר שאין בזה קפידא ואין זה מקדיש בטעות ע"כ חלילה להרים יד וליגע להשחית אותיות הכתובים בקודש לא יעלה הכורת עליהן רק על אות הראשונה שנכתבה והוי מחיקה ע"מ לתקן:

גם זה קשה עלי להורות במה שלא ראו עיני כי לדעתי אם יתראום לתינוק דלא חכים ולא טפש יבחין שהוא "יו"ד", וגם אפשר שאם אינה ארוכה "כוי"ו" אחרינא אף שאינה קטנה "כיודי"ן" אסירות הי' אפשר לתקן בלי שום גרירה ומחיקה ע"י שיתעבה הראש של "הוי"ו" קצת לצד רגלה, רק שלא יתראה כאחד מן האותיות שנעשית גדולת מהלמ"מ, שע"ז הקפיד מאד הר' שמשון במרדכי, וחכם עיניו בראשו וגם ספרי האחרוני' פתוחים לפניו וד' יצילנו מכל מכשול, ולא יצא מתח"י דבר שאינו מתוקן, קצרתי מקוצר הפנאי:

הד"ש יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה