אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה צט

תשובה צח

בדין נמצא מחט בביה"כ ויש קורט דם בחוץ:

הנה בש"ך וט"ז סי' מ"ח הוכיחו מלשון הרמ"א להטריף בזה, וכן הוא להדי' ברמ"א סי' ל"ג אמנם הצ"צ חולק עליהם דא"כ יהי' נמצא חמור מתחוב, דבתחוב דוקא נגד פי המחט בעינין, וע"ז כ' האחרונים דתחוב לא חיישי' שניקב במק"א וחזר וניקב כאן, דכאן נמצא וכ"ה, אמנם הנוב"י השיג דא"כ כי ליכא ק"ד בפנים דוודאי לאחר שחיטה בא לכאן ובעודה בחיותה הי' מונח בחלל יטריף אם הק"ד שבחוץ אינו ממש נגד פי המחט, ויהי' חמור כי ליכא ק"ד מבפנים עכ"ד, ונחזי אנן הנה הש"ך כ' דלרש"י בהמסס בצ"א דטריפ' דוקא כי איכ' ק"ד בפנים והתב"ש חולק עליו דאף כי ליכא ק"ד אימר אוכלין ומשקין שטפוה, והפמג"ד הניח דבריו בצ"ע, דא"כ גם בב' צדדים וליכ' ק"ד לא בפנים ולא בחוץ נימא דלמא הי' ק"ד בפנים ונשטף, ולכאורה הי' נ"ל לומר, דברוב פעמים בניקב מחיים, על פי המחט נסרך הק"ד, וא"כ כי ליכא ק"ד בחוץ יש לנו להקל, דהא כל ס' אם נעשה קודם או אחר שחיט' לכ"ע לקולא, רק בנקובים במקום דליכ' מידי למסרך מחמרי' דיותר שכיח לאיסו' מלהתיר, דל"ש שיעשה הנקב לאחר השחיט' דמונחת כאבן דומם בלי תנועה, אמנם כי ליכ' ק"ד בחוץ כיון דל"ש נקב מחיים בלי שיסרך הדם ע"פי המחט, ולא שכיחי יותר לאיסור, הדר אזלי' בתר חזקה, אמנם כי איכ' ק"ד בפנים יש לנו הוכח' גמורה דנעשה מחיים ואין לנו ספק כלל דנעשה לאחר השחיט' אבל כי ליכ' ק"ד לא בפנים ולא בחוץ הדר אזלי' לקולא מחמת חזקתה ואמרי' דלאחר שחיטה נקבה ולא הי' באמת ק"ד בפנים כלל, וכ"ז בניקבה מב' צדדין דהמחט תחובה מבחוץ, ולא נסרך בה הק"ד בחוץ, אבל בהמסס שניקב מצ"א דחיישי' לרש"י דלמא נקבה לחוץ וחזרה, דכיון דחזרה ליכ' תו מידי למסרך בחוץ, ואין כאן ראי' מדלית בה ק"ד מבחוץ, רק שתרצה לומר מדלית בה ק"ד מבפנים ע"כ לא נתחב מחיים, ע"ז שפיר חיישי' דלמא באמת מחיים נתחבה דיותר שכיח מחיים מלאחר שחיטה, והא דלית בה ק"ד ששטפוה האוכלים והמשקין ולכן במחט בריאה ססי' ל"ו דבחתיכה טריפ' אף דליכ' ק"ד, כיון דאין המחט תחוב' לחוץ רק חיישי' דלמא נקובי נקיב קרומי הריאה וחזר' לאחורי' א"כ ליכא הוכח' מדלית בה ק"ד מבחוץ ועל שאין בה בפנים אמרי' שהמשקין משפשפין שם תמיד כמ"ש הש"ך בשם הפרישה, ובאמת אם המחט הי' תחובה לחוץ גם פריש' לדברי הב"ח שם, וכן נ"ל להוכיח סברה זו ממ"ש הש"ך בסי' מ"ט סק"ד בשם הרבה פוסקים דגם בקורקבן אם ניקב מעל"ע וליכא ק"ד דכשיר' ולמה לא חיישי' דלמא הי' ק"ד מבפנים אלא שנתעכלה שם, ואין ראי' ממחט בבה"כ דשם ליכא מקום עיכול דהמאכל עובר שם לקיבה, אבל בקיבה וקורקבן דכל מה שבא לשם נתעכל מיד בשעה שתפול לאור ותשרף, ואם לחכה דם מעלת' הי' מתעכל ולמה דם חבורתה לא תתעכל הכי קורקבן נביא הוא לידע להבחין בין דם הבא מעלמ' לדם מגפתה, ולפי"מ שכתבתי ניחא, דמדליכא ק"ד מבחוץ לא שכיח האיסור, כמו שההיתר דתינקב לאחר שחיטה ל"ש, והדר אזלי' לקולא ואמרי' שלא הי' שם מעולם ק"ד ודו"ק, ולפי"ז י"ל גם בליכ' ק"ד בפנים ונמצא ק"ד בחוץ שלא כנגד המחט דכשירה, דאמרי' כיון דל"ש שינקב אחר השחיטה תלי' דמחיים נעשה, ובאמת הי' ק"ד בפנים אלא דאוכלין ומשקין שטפוה, וכיון דמחיים נתחב במקום הזה ל"ת שניקב מתחלה במק"א דכ"נ וכ"ה:

אך קשה ע"ז ממה שכ' הרשב"א והר"ן הובא בש"ך וטו"ז סי' ל"ג לחלק בין וושט לביה"כ דשם אוכלין ומשקין שוטפין תמיד, ולא מחלקו בפשוט דבביה"כ המחט תחוב בב' צדדין והי' לו למסרך בחוץ אבל בוושט דתחוב רק מבפנים, ואפשר יש לומר דהרשב"א והר"ן לטעמייהו אזלי דס"ל דגם היכי דלא שכיח לאיסור יותר מלהיתר ג"כ הספק לחומרא כמ"ש בפ"ק בשם הר' יונה בנשבר הגוף וס' אי מחיים אי לאחר שחיטה דמדמי להו לס' בשחיטה משמע אפי' בס' השקול, א"כ כי ליכא ק"ד דמכשרי' ע"כ דברור לן דלא נעשה הנקב מחיים, לכן צריכי לומר דלא שייכי שטיפת אוכלין ומשקין בביה"כ, משא"כ לדידן דקי"ל בס' לאח"ש לקולא:

ובעל תב"ש כ' דהא דכ' רשב"א ור"ן דאוכלין ומשקין בביה"כ מינח נייחי ואינן שוטפין לחומרא הוא דכ' כן, וכוונת דבריו, דהנה על נמצא עליו ק"ד דבריית' יש ב' פירושים, הא' כמו שמשמע מדברי הרשב"א בתשו' שעליו קאי על המחט, ובכ"מ שימצא הק"ד אפי' רק בפנים טריפה וזהו החילוק שבין ניקב מע"לע דטריפ' אף בק"ד בפנים ובניקב מצ"א בעי' דוקא מחוץ, ולפי"ז מוכח דאוכלין ומשקין תינח נייחי ואינן שוטפין הק"ד, אבל הראבי' שבמרדכי ס"ל דעליו על ביה"כ קאי, ובעי דוקא ק"ד מבחוץ, דק"ד מבפנים אינו מוכיח אלא שהתחיל לנקוב מחיים ואפשר דלאחר שחיט' גמר נקיבתו לחוץ דאי יצאה המחט לחוץ קודם השחיט' הו"ל לאשכוחי ק"ד מבחוץ, ולכן מחלק דבניקב מב' צדדים אפי' ברחוק קצת מן הנקב ובצ"א בעי' דוקא נגד פי המחט ממש, ולשי' זו אפשר דאוכלין ומשקין שוטפין הק"ד שבתוך הביה"כ, ואנו חוששין לחומרת ב' הפירושי' להטריף בע"לע בק"ד בפנים כפי' הא', ומטריפי' ג"כ בהמסס למאן דחייש לשמא הבריא אפי' כי ליכא ק"ד בפנים כפי' הב' דאימר אוכלין ומשקין שטפו, וא"כ כל עיקר קושי' הנוב"י בנמצא ק"ד בחוץ שלא כנגד המחט וליכא ק"ד מבפנים דהוי לן לחוש לחומר' לפי' הא' דאין אוכלין ומשקין שוטפים וודאי לאחר שחיט' נתחב בזה המקום דניחוש דלמא מחיים הי' נקב במקום דאיכא הק"ד בחוץ וחזר לאחוריו, ולפי"ז אומר אני דאם כפירוש הא' בלא"ה צריך להבין אמאי טריפ' באיכא ק"ד מבפני' ולא אמרי' דמחיים התחיל לנקוב, ויצא לחוץ לאחר שחיטה, כמו דחוששין בקורקבן סי' מ"ט בליכא ק"ד כלל אף דעורות אלו עבים כ"כ דאין סברא לומר דנקבם לאחר שחיטה כמ"ש הד"מ, רק חיישי' דהתחילה קודם שחיט' לנקוב עד שלא נשאר שלם כ"א מעט ולאחר שחיט' יצאתה לחוץ, כת"ח הגמיי' שבש"ך דידוע שנעץ מעבר ב' לאחר שחוטה, א"כ גם בק"ד בפנים הי' לנו לומר כן, וכבר הרגיש בדבר בעל משבצות זהב סי' מ"ח סקי"ז, ועכצ"ל לפי סברה זו דק"ד שבפנים מורה דניקב מע"לע קודם שחיט' דדוקא בנקב מע"לע שהוא טריפ' שאין יכול להברות כ"א קרום וצלקת אבל הבשר הנקוב אינו חוזר לעולם ע"כ הדם מסריך סריך במחט, אבל בנקב חצ"א דחוזר ובריא א"כ הלחלוחית של הבשר מתאחד עם הדם, ומתקלח והולך, וא"כ ממ"נ לק"מ קושי' הנוב"י דאי כפירוש הא' אין ראי' מדאין ק"ד בפנים שנתחב בזה המקום אח"ש, דהא לפי"מ שהוכחתי לפירוש הזה אם לא ניקב מע"לע מתקלת הק"ד בלחלוחית הבשר, ולפירוש הב' אמרי' דאוכלין ומשקין שוטפין הק"ד:

אמנם יש לעיין אם נאמר גם בנמצא, הק"ד שבחוץ מורה על שהי' תחוב מעל"ע, א"כ גם ק"ד בפנים הי' לנו להורות שהי' תחוב בה וחזרה לאחורי' א"כ הי' לנו להטריף בנמצא וק"ד מבפנים מחשש שמא הבריא, אף דבתחוב לפנינו ל"ח מטעם שהביא הש"ך בשם הרא"ש דל"ש שיחזיר לאחורי' אבל בזה שיש לנו הוכחה ע"י הק"ד שחזרה לאחורה שפיר יש לחוש, וא"כ לפי"ז הי' נמצא חמור מתחוב לענין זה, ואפשר דמטעם זה כ' הרא"ש גבי וושט דלהכי ל"ח גבי בי"הכ לשמא הבריא משום דעורה עב, והתפלאו כל האחרונים אמאי לא כ' סברת הר"ת שהביא כאן דמי החזירו לאחורי', ולפי הנ"ל ניחא דב' הטעמים צריכי, דס' הר"ת לא הי' מועיל בנמצא וכמו שכתבתי, וטעם טובת הדופן לא הי' מועיל בתחוב בעומק עד שלא נשאר אלא מעט לצד חוץ, אבל בנמצא שפיר יש לנו לומר דאם גם הק"ד מורה שהי' תחוב מעט ובקל יכולה לחזור לאחורה, אבל אם הי' תע"לע לא הי' שום תנועה בעולם מחזירה כיון שעורה עבה כ"ש:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה