אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה סז

תשובה סו

פאקש, פורים קטן תרמ"ג לפ"ק:

החיים והשלום לחתן חתני הרב מו"ה עמרם פישער נ"י האבדק"ק יינק יע"א:

אתמול בלילה קבלתי מכתבו ולא אחר מלהשיבו מיד ע"ד שאלתו, אמנם לא הבנתי כראוי עניני ספיקותיו דהנה מתחלה כתב לעשות ברזא ארוכה כעין מקל שמהודק יפה בתוך הנקב שברצפת האבן וממילא כשיוגבה המקל יזלו המים מאליהם לצינור שתחת הנקב וישפכו לחוץ, וכ' מעלתו שצריך שהמקל הזה יהי' חלק מראשו עד סופו ולא ימצא בו שום גומא, וכ' מעלתו דאם נעשה גומא ע"י האומן אף דלא נעשה לקבלה משמע מלשון הרמ"א דג"כ פסול ודוקא בנעשית ממילא ע"י לחלוחת המים מכשיר, ואני אומר להיפוך ממש"כ מעלתו, דאפי' לדעת החולק שם בהגה' מרדכי בקידושין ומחמיר אפי' בנעשה הגומא מאלי' ע"י לחלוח' המים ולשי' זו חשש החרי"ק כשקבע מרזב להזיל מי גשמים למקוה ליקח נסרים המשופים היטב וחלקים מאד בלי שום חטט וגם להגבי' קצה האחד למהר זחילת המים כדי שלא יהי' זמן להרקיב הנסרים, מכ"מ בזה מודה, דדוקא התם במרזב המביא מים סבר אף דנעשית מאילי' ולא כיון בה שום אדם לקבלה מכ"מ מסתמא ניחא לי' לבעל המקוה שאותו הגומא תקבל הצרורות ויהיו המים הבאים לגומת המקוה נקיים מצרורות, וזהו דוקא במרזב המונח שהגומא שבתחתיתה מעכבת הצרורו' משא"כ במקל הזקוף שאין קבלת גומתה לשום תועלת:

והנה אם ירצו לעשות ההזלה כדי לנקות המקוה ע"י מקל הזקוף, העצה היעוצה שיעשו צינור זקוף באחת הזויות מראש המקוה לסוף האבן המנוקב ויהי' מהודק יפה בתוך הנקב של האבן אבל יהי' נקב קטון בשולי השפופרת סמוך מאד לשולי המקוה, ובתוך השפופרת הלזה יותחב המקל, והוא כמכחול בשפופרת שאם יוגבה המקל וזלו המים מאיליהם לתוך הצינור שתחת האבן המנוקב, והוא כעין שעושין נשים הכובסות שיש להן גיגית גדולה לכבוש הבגדים במים עם אפר שקורין לויג ויש שפופרת עם מקל זקוף בתוכו וטרם תגביהו המקל לא יטיפו מהגיגית שום טיפה, וכשתגבהינה המכחול בשפופרת חיש מהר יריקו מי האפר ויזלו לחוץ:

אבל ממה שכתב מעלתו אח"כ נראה דכוונתם לעשות הנקב בשולי אבן א' מהעומדים בצדדים ולא באבן המונח על הקרקע ורצונם לתחוב שם ברזא של נחושת שקורין פיפען שבהפתח הברזא יזלו המים מאיליה' לחוץ, והנה בדרך זה אם אותו כלי דבר המקבל טומאה תלי' בפלוגתת הר"ש והרא"ש אם מניעת הזחילה ע"י דבר שתק"ט מקרי ג"כ הוויתי שלא ע"י טהרה, ואין הדבר תלוי במש"כ הנוב"י, דהא בהסרת הכלים המק"ט יזלו כל המים לחוץ, וצריכי' אנו לדין אם כלי כזו מקבל טומאה דאנו חוששין לדעת הר"ש שהיא דעה הראשונה בש"ע:

לכן אם ברזא הלזו מק"ט אסור למנוע הזחילה על ידה, אמנם מעלתו הביא בשם מ"ו חת"ס דברזא של מתכות אין שם כלי עלי' ואינה מק"ט, אבל ידע דמ"ו מיירי בברזא שהוא רק יתד של מתכות התחובה בנקב של דופן ואינו מיירי בכלי שקורין פיפען, אלא יתד שקורין צאפפען וזהו וודאי שאינו כלי כלל, אבל פיפען הוא שיש לו צנור ארוך ונקב בתוכה שתחוב בו הברזא ורק אם יפתח הברז' יכול להוריק המים, אבל בעת שהברזא סותם הנקב יכול לקבל, והוא כמו הדדין שהיו בכיור שאין ספק שבהיותו סתום בר מקבל טומאה הוא, ואפי' בפיפען של עץ דהמק"ט הוא, רק כשיפתח דעת הר"ז מרגליות ועמו הסכים מו' בח"ס בטל מלהיות כלי, ולענ"ד גם בעודנו פתות מקבל טומאה, כיון דהדיוט יכול להחזירו ול"צ מעשה אומן, וכדאית' פ' כ"ו ממס' כלים, ואין כאן מקומו:

אמנם קיימ"ל כל המחובר לקרקע לענין ק"ט כמקרקע דמי אבל דוקא אם נעשה מתחלה לשמש את הקרקע אבל אם מתחלה נשתמשו באותו כלי בתלוש לא מהני מה שחיברה אח"כ לקרקע כיון דלאחר שירד לק"ט אין עולה מטותאת' אלא בשינוי מעשה, אבל אם רצונם ליקח בחנות או אצל אותן חדשה שעדיין לא נתייחדה לשום תשמיש, דעת המל"מ פ"ב דהל' כלים גבי בגד שחשב עליו לצורה דכל זמן שלא נתייחד לשם דבר המק"ט לא מיקרי ירד לק"ט ומהני מחשבת הקונה להוציאה מידי ק"ט והגאון הנוב"י קלס לסברת המל"מ ובאמת יש להביא ראי' לדבריו ממש"כ הרא"ש סוף פ"ק דסוכה בשם הר' ישעי' מטראני, אבל אין ראי' זו מכרחת די"ל דמהרימ"ט סובר דסתם מחצלת לאו לשכיבה ובעי מחשבה להוריד עלי' תורת ק"ט, ואני הבאתי בתשו' אחת דלא כדברי המל"מ, וראי' אחת אני זוכר מג"מ דנדה דנ"א ע"ב דסתם שבת לכמנא עבידא ונחית עליו תורת ק"ט אוכלין ולא עלה מידי טומאת אוכלין עד שנתן טעמו בקדירה, אבל אם הי' סתמא לקדרה גם כי לא נתן טעם ג"כ לא הי' מטמא ט"א, ולא אמרי' דמסתמא עביד' לכל מה שמתצרך הן לכמכא והן לקדרה ואזלינין בתר מחשבתו:

ע"כ בהא נחיתנא אם רצונם לסתום זחילת מי המקוה ע"י ברזא, או שיעשו ברזא לחודא בלי צנור דהוא רק יתד של מתכות או של עץ מהודק יפה בנקובת האבן או אם ירצו ע"י ברזא שקורין פופען שיעשהו האומן מתחלתו לסתום את הנקב ההוא ולשמש את המחובר לקרקע, ובזה אסיים:

ודש"ת יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה