אור ברסלב

תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר

תשובה מא

תשובה מ

פאקש, עש"ק פ' נצבים תרי"ז לפ"ק:

יברך ה' את בית חתני וירבה שלותו לאו"י ושנים ה"ה הרב מה"ו זוסמאן סופר נ"י אב"ד ק"ק האללאש:

ואשר שאלת לכתוב לך איזה חידוש בסוגי' דאת עוסק בה סוגי' ארוכה ועמוקה דמצו' לאו לה"נ, אף דהקשת לשאול בעודני עוסק בסוגי' אחרת ח"מ לא אשיבך ואעמידך על דבר א', הנה ר"י דאמר בשופר של שלמים לא יצא ע"כ משום דהו"ל מצוה הב"ע כמ"ש המפורשים ותוס' גיטין דף נ"ה סוף ד"ה מ"ט כ' דר"י לא ס"ל כלל מצוה הב"ע, ונ"ל לחדש דבר א' דמאן דסובר מהב"ע דאוריי' דגמר מגזול דומי' דפסח סובר אף דבשעת המצוה כבר נעשית העבירה דהא בהבאת גזול ליכא למימר דגם בשעת הקרבה בעמוד והחזר קאי דהא משעה שהקדיש קני' ביאוש ושינוי השם ולא צריך להחזיר גוף החפץ רק דמים בעלמא הוא דמחייב לי' אבל בדבר שבעשיית המצוה גופא עושה העבירה בזה אף למאן דלא יליף מגזול דומי' דפסח אינו יוצא ידי המצוה מטעם אחר דכל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד ל"מ, ואפשר דאף מאן דסובר ברשות דמהני מודה לגבי מצוה דלא מהני לצאת ידי חובת המצוה בעבירה ויתיישב בסברה זו דברי הרמב"ם פ"ה מה' אי' מזבח דכ' דבגזול לאחר יאוש מתכפר מה"ת ואח"כ כ' דאם הביא מנחה מן החדש ומן הטבל דלא יצא משום מצוה הב"ע וסותר לכאורה דבריו הקודמי' ולדבריי מיושב וגם ר"י לא סותר עצמו כלל, ועי' במל"מ פ"א מה' ק"פ דהקשה אירושלמי דבעי קרא להכשיר פסח שנשחט על חמץ ובגמ' דמנחות בעי קרא לפסול מנחה שנאפת חמץ, ולפי הנ"ל מיושב דשחיטת הפסח היא עשיית המצוה בעצמה ואי לאו דגלי' קרא הו"א דאי עבר אמימרא דרחמנא לא להני, משא"כ במנחות שנעשית חמץ שהאי' עושה בשעה שאפאה או לשה ויורכה ובשעת הקטרה אינו עושה איסור כלל דדוקא אשאור ודבש הקפיד רחמנא ולא אחמץ לכן הו"א דלא יופסל דבשעת עשיית המצוה כבר נגמר העבירה כנ"ל נכון לענ"ד:

והנה השליח אץ עלי לכן לא אוכל להאריך וד' שנותיך יאריך וימים על ימיך יוסיף ושוד ונגע לא יקרב באהלך ויכתבך ויחתום אותך לטובה כאות נפש חמיך המעתיר בעדך:

יואל אונגר מרעכניטץ:

תוכן העניינים

תשובת ריבא (אונגר) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה