תשובת ריבא (אונגר) חלק א· רבי יואל אונגר
תשובה כז
פאקש, עש"ק י"ב למב"י תרכ"ד לפ"ק:
בירך לקחתי וברך אשיב. לשואל כענין ומשיב, הוא ניהו תלמידי מו"ה יוסף עהרנגרובער יצ"ו:
ע"ד המעשה אשר נעשה במקומו שהש"צ בהחפזו לא נזהר כראוי לשמור את ס"ת הקדושים, ובעוד הוציא את האחת נפל השניה לארץ, וע"ז לב כל העם שהיו אז בבהכנ"ס הומה ודואגים מפרענות ח"ו, הנה באמת במעשה כזו נוהגים שכל שהיו שם באותו מעמד תתעני' אבל אין לדבר זה סמך שלא מצינו במג"א ססי' מ"ד ובא"ר סי' מ"ם כ"א מי שנפל מידו שיתענה, וכמו בתפילין שנפ' לארץ דמעשי' בכל יום שמתענ' חי שנפ' מידו ולא אחרים הרואין, ואין חילוק בענין זה בין תפילין לס"ת כ"א נפלו בנרתיקן, וכן מצאתי להדי' בס' הנחמד ברכי יוסף ביו"ד הל' ס"ת אבל הש"צ אשר חטא שלא נזהר יפה יחוש לנפשו ויתענה שני וחמישי שני ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בליל התעניתי' האלו, וירבה תחנוני' לנותן התורה שלא יהי' לו לפוקה ח"ו ושיסיר ממנו כל חטאת וכל אשם, ויכופרו עוונותיו שגרמו לו מכשול הלזה אבל שארי האנשים שהיו אז בבהכ"נ אין להם לחוש כלל אבל אם לבבם יהגו אימה ומורא השמים עלו על ראשם הנה מצינו מאן דקפיד קפדינן בהדייהו, ע"כ יפרקו חטאם בצדקה אשר יחלקו לתלמידי חכמי' ולעניים בני טובים שמחוץ לעיר הזאת, ומהטוב שיקבצו נדבות מכל בני העיר לפדיון נפשם וישלחו לאב"י האומללים שבארץ הקדושה ואולי ד' אינה לידם על שלא נזהרו בכבוד התורה כראוי בשיחת חולין בעת קריאת התורה או שרגילים לילך מבהכנ"ס בעת הקריאה ואינם נזהרים להמתין עד שיסיים קריאת ה"א והמה בכלל עוזבי ד' וגור יגור אפס מאותי אחר ד' ואם כן הלא יתקנו את אשר עוותו ויקבלו עליהם שלא לעבט אורחותם עוד ואל ישובו לכסלה, ובזה ישכנו בטח מאימה ושאנן מפחד וד' ישמור אהליהם, כל נגע וכל מחלה לא יקרב במחניהם, יהי שלום בחילם ושלוה במעונותיהם. הכותב בחפזון רב מפני הטרדות וסבל העבודות שעל שכמי הד"ש ושלום תורתו יואל אונגר מרעכניטץ.